מתוך: "סיורים בירושלים" > "פינות חמד בירושלים"
וילה לאה
הבית נמצא ברחוב בן מיימון 6.
אבקריוס ביי נוצרי ממצרים היה עורך דין ושופט בסודן. בתקופת המנדט הגיע ארצה כשהוא נשוי ואב לבת, ומונה למפקח על בתי המשפט. יותר מאוחר פנה לפרקטיקה פרטית והיה לאחד מעורכי הדין המפורסמים בארץ. בסוף שנות ה – 20 פגש את לאה טננבאום – יפהפיה מבית חרדי עשיר וגרושה. בין השניים הפרידו 30 שנה, אבל זה לא מנע מהם מלהנשא בשנת 1930. הוא בנה לה את "וילה לאה" והקיף אותה במשרתים ובפינוקים. הבית נבנה בסגנון הבינלאומי על ידי האדריכלים רפאל ודן בן דרור ותאריך סיום הבניה חקוק בכניסה מתחת לשמו של הבית – 1 למאי 1934.
החיים היפים הסתיימו מהר כאשר לאה הסתובבה בחו"ל ובעיקר באלכסנדריה שבמצרים ואבקריוס כרע תחת נטל ההוצאות.
בשנת 1935 הושכר הבית לקיסר החבשי היילה סילסי שגורש מארצו על ידי כוחות מוסוליני והגיע ארצה. אבקריוס עצמו התגורר בכל מיני פנסיונים כאשר אשתו למעשה נטשה אותו. בסוף שנת 1947 מת אבקריוס חסר כל ונקבר בבית הקברות הנוצרי בהר ציון. מלחמת העצמאות פרצה זמן לא רב לאחר מותו והבניין נתפס על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. לאחר המלחמה גר בבית משה דיין – מושל ירושלים. גם מפקדי חטיבת ירושלים שבאו אחריו גרו בדירה הזו עד שהיא נקנתה על ידי מפקד החטיבה – דוד הגואל. בשנת 1952 חולק הבית לשלש דירות ושתי הדירות האחרות נקנו על ידי השר בורג ושר האוצר הראשון של מדינת ישראל – אליעזר קפלן.