.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "מוסדות ציבור בירושלים"
.
בנקים משפחתיים היו בידי משפחות נוצריות, והיה להם קשר חשוב להתפתחות ההתישבות היהודית בירושלים בשלהי המאה ה – 19.
בנק כזה היה בנק פרוטיגר.
פרוטיגר קיבל את הכשרתו כמסיונר ב"מסיון עולי הרגל" בבאזל שבשוויץ, במוסד שהכשיר בעלי מלאכה צעירים כמסיונרים. הכוונה היתה הפעלת כוחות מסיונריים באתר היעד, תוך כדי שילוב בין הצרכים הדתיים והמעשיים, ונתינת דוגמא אישית. בין האישים המפורסמים שהגיעו דרך תחנת מסיון זו, היו גם קונרד שיק ושנלר.
בירושלים שולב פרוטיגר בעבודה בנקאית הקשורה במסיון ובמטרותיו. יותר מאוחר נפרד פרוטיגר מן המסיון, והקים בנק פרטי ליד שער יפו. שמו של הבנק היה: "בנק פרוטיגר ושות". בנק זה התעסק בעיקר בעסקי נדל"ן.
חיים המבורגר בספרו "שלשה עולמות" הקדיש פרק ליעקב פרוטיגר ולקשר היהודי שלו.
פרוטיגר התחבר עם שני שותפים יהודים: האחד שלום קונסטרום שנקרא בלכר על שם מקצועו – פחח, והאחר יוסף נבון שהתפרסם כבעל הזכיון לסלילת מסילת הרכבת מיפו לירושלים.
וכותב חיים המבורגר:
"פעם אמר פרוטיגר לר' שלום בלכר, כי על המגרש שלו ברחוב יפו, רצונו לבנות שכונה בשביל היהודים, היינו – הוא ילוה את הכסף לבנות בתים בתשלומי שנה שנה שהדיירים ישלמו, עד שיסולק כל המגיע, וקם הבית לקונה לצמיתות.
נטפל לו ר' שלום ואמר ליסד שכונה בשם מחנה יהודה. זה היה בשנת תרמ"ח (1888).
…..שלמו האנשים משך הזמן, ואחר כך הפסיקו לשלם, והיו חייבים לפרוטיגר. לבסוף מחל להם על החוב. כך נבנתה השכונה מחנה יהודה מכספי פרוטיגר, בהשתדלותו של ר' שלום בלכר"
(השכונה נקראה על שמו של יהודה נבון – אחי יוסף נבון – השותף השלישי, שנפטר.)
"אף הוא פרוטיגר רצה להלוות כסף ליסד מושבות על מגרשיו שהיו הרחק מן העיר, אולם לא מצא אנשים שיתרצו לזה.
כן הלווה כסף לר' אלימלך פרלמן לבנות בתים, ור' אלימלך בנה שכונה קטנה אצל שכונת מאה שערים."
(שכונה זו נקראה בתחילה עיר שלום על שמו של שלום קונסטרום, ואחר כך שונה שמה לבתי פרלמן – היזם.)
"כן בנה ר' שלום בלכר שכונה קטנה על יד שכונת משכנות ישראל בשם סוכת שלום, מכספו של פרוטיגר"
יעקב פרוטיגר היה מעורב גם בבנית שכונות: נוה שלום – על שם שלום קונסטרום, הנמצאת ב"נחלאות", ושכונת בית יוסף שהיתה קיימת באיזור אבו – טור, ושנקראה על שם יוסף נבון.
מלבד השכונות שהוקמו מכספי הבנק של פרוטיגר, קיימים היום בירושלים שני בתים מפוארים שהוא בנה:
האחד הוא ביתו של יוסף נבון ברחוב יפו 66, במעלה רחוב ולנברג. הבית גדול ומרשים ומשמש בשנים האחרונות כמסעדה.
הבית השני הוא ביתו של פרוטיגר עצמו ונמצא בצומת הרחובות שבטי ישראל והנביאים. הבית נקרא "מחניים", ושם זה חקוק בפתחו ליד חקיקת תאריך הבניה – 1885.
שמו של הבית לקוח מספר בראשית (ל"ב ג') שם נאמר: "ויקרא שם המקום ההוא מחניים". הכוונה ליעקב, שזהו גם שמו הפרטי של פרוטיגר. בית זה קשור מאד לירושלים ולהסטוריה שלה: שם פעל בית הספר אוילינה דה רוטשילד קרוב ל – 50 שנה, שם גרו הנציבים העליונים פלומר וצ'נסלור בתקופת המנדט הבריטי, שם גרו אוסישקין ועגנון , וכיום הבית מהווה את לשכת שרי החינוך של מדינת ישראל.
פרוטיגר והבנק שלו היו מעורבים גם בנסיונות של יוסף נבון לסלול את מסילת הרכבת מיפו לירושלים. יוסף נבון נאלץ בסופו של דבר לוותר ולמכור את הזכיון לחברה צרפתית.
במרץ 1896 הוכרז הבנק כפושט רגל. הסיבה העיקרית לנפילתו של הבנק היתה האיסור על מכירת קרקעות לנתינים זרים, ובמיוחד ליהודים. איסור זה הביא קץ לעסקי הקרקעות הפורחים של הבנק. לבנק היו קרקעות שהפכו בין לילה לקרקעות ללא שוק, פרוטיגר נכנס לקשיי נזילות קשים, המצב הלך והחמיר עד לנפילתו הסופית של הבנק.
אחד הגורמים שהביא להתמוטטותו של בנק פרוטיגר היה, מפולת של בנק אחר, נוצרי – משפחתי, בשם " בנק ברגהיים". מפולת זו גרמה לאבדן האמון של האנשים בבנקים הפרטיים – הנוצריים, וגם בנק פרוטיגר נפגע כתוצאה מכך.