מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"
בית פסיפס הצפרים
פסיפס שהתגלה בשנת 1894 ברחוב הנביאים בעת חפירת היסודות לבית מספר 18. באזור זה התגלו עוד 4 רצפות פסיפס ארמניות מאותה תקופה. על הרצפה כתובת בשפה הארמנית.
הפסיפס מתוארך לתקופה הביזנטית ונעשה על ידי הארמנים. עבודות החשיפה והפיענוח נעשו על ידי הארכיאולוגים בליס ודיקי. במקום נמצאה גם מערה קטנה ובה עצמות אדם ונרות שמן.
הפטריארכיה הארמנית רכשה את המקום וכניסה לשם יכולה להיעשות בתאום איתם בלבד.
הרצפה היתה שייכת לקפלה וגודלה 4X7 מטר. היא מתוארכת לאמצע המאה ה – 6. הכתובת אומרת : "לזכרם ולגאולתם של כל הארמנים אשר שמותיהם ידועים לאל בלבד."
על הרצפה 39 מדליונים ובהם צפרים. הצפרים מסודרות משני צידי ציר מרכזי ובו סמלים נוצריים, ולכל צפור בצד אחד ישנה מקבילה בצד השני.
המדליונים משולבים בשריגי גפן, ומסביב מסגרת בצורת צמה.
בתחתית אמפורה – כלי חרס בעל שתי ידיות שהיה נפוץ ביוון העתיקה ובארצות שהושפעו ממנה. משני צידי האמפורה טווסים וממנה יוצאים שריגי גפן היוצרים את המדליונים.
האמפורה ושריגי הגן מייצגים את גן העדן והטווסים מייצגים את האלמוות.
בתוך המדליונים צפרים כמו: יונים, אווזים, תרנגולות, חסידות, סנוניות, קוראים פסיונים וכד'.
בציר המרכזי מעל האמפורה סל פירות המייצג את גופו של ישו ובמעלה הציר סל ענבים המייצג את דמו של ישו לפי הנאמר:
"וַיְהִי בְּאָכְלָם וַיִּקַּח יֵשׁוּעַ אֶת־הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן לַתַּלְמִידִים וַיֹּאמַר קְחוּ וְאִכְלוּ זֶה הוּא גּוּפִי׃27 וַיִּקַּח אֶת־הַכּוֹס וַיְבָרֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם׃28 כִּי זֶה הוּא דָּמִי דַּם־הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים" (מתי כ"ו 26 – 28)
מעל סל הפירות דמות צפור, כנראה שקנאי, המסמל באמנות הנוצרית הקרבה כמו השקנאית המקריבה עצמה למען גוזליה.
מעל השקנאי במרכז הרצפה אמפורה עם קונכיה.
מעל הקונכיה דמות הנשר המסמל מלכות שמיים. הנשר מביט לאחור, אולי לפרידה מן המתים
מעל הנשר ציפור בכלוב המדמה את הנשמה הכלואה בתוך הגוף.
מעליה סל עם ענבים ומעליו זוג צפורים המביטות אחת אל השניה בתוך מדליון אחד.
מעל הצפורים כעין אפסיס ומתחתיו הכתובת לעיל.
הצפרים מייצגות את הנשמות סביב סמלים נוצריים המחברים אותן, ומעל המוטיב העיקרי של הרצפה – לזכר הנשמות העלומות.