מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"
המכון האפיפיורי למקרא
המכון האפיפיורי למקרא נמצא ברחוב אמיל בוטה 3 בירושלים ותאום ביקורים במקום אפשר לעשות בטלפון 02/6252843.
המכון שייך למסדר הישועים הקתולי.
מייסד המסדר היה איגנציוס מלויולה שהיה חייל בן למשפחת אצילים ספרדית שחי בשנים 1491 – 1556. הוא נפצע ונאלץ לעבור תקופה ארוכה של החלמה בה נאלץ להיות במנוחה. מכיון שהיה לו זמן פנוי רב התחיל לעיין בכתבי הקודש ונשבה בקסמם. כשהחלים החליט שחייו יוקדשו לדת. הוא התבודד במערה ואחר כך חי תקופת מה במנזר והעלה על הכתב את רעיונותיו. בשנת 1523 הגיע לירושלים וגורש על ידי הפרנציסקאנים שחששו שהוא ינסה לנצר מוסלמים ויפנה את חמת המוסלמים אל הנזירים באופן כללי. הוא חזר לצרפת ולאט לאט התקבצו סביבו נזירים שדבקו בו. בשנת 1540 אישר האפיפיור את המסדר החדש שנקרא "אגודת ישו". תפקידו העיקרי של המסדר היה הפצת הנצרות והגנה עליה.
המכון האפיפיורי למקרא נוסד ברומא בתחילת שנות ה – 20 של המאה ה – 20, והריהו במכון הרשמי ללימודי המקרא של הותיקן. בין השנים 1925 – 1927 הגיעו הישועים לירושלים ובראשם אלכסיס מאלון ובנו את המכון האפיפיורי. למרות שהיו מוסדות כאלה בירושלים וביחוד ה"אקול ביבליק" של הדומיניקנים, העדיף הותיקן את הישועים השמרנים על פני הדומיניקנים המחדשים
הבניין עצמו סימטרי ובסגנון אקלקטי ומשולבים בו סגנונות רנסנסיים עם סגנונות מקומיים. על הגג עמודונים ובפינות שלו מעקה מעוטר דמוי תלתן.
בשנת 1927 יצא מאלון לעבר הירדן לצפונו של ים המלח למקום שנקרא "תולילת אל ע'סול" והתחיל שם בחפירות ארכיאולוגיות. במקום היו 5 תילים אותם חשב כשרידים של ערי הכיכר המוזכרים בספר בראשית: "וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט."(בראשית י"ט כ"ט)
בחפירות נמצאו שרידים של ישוב גדול מן התקופה הכלקוליתית (בערך בין 3300 – 4500 לפנה"ס).
תקופה זו היא תקופת המעבר מתקופת האבן לתקופה בה למד האדם ליצר ולהשתמש במתכות. (כלקוס – נחושת, ליתוס – אבן). הממצאים המקום נתנו לתקופה הפרה היסטורית בארץ ישראל שמאפייניה הם הכלים שנמצאו בתולילת אל ע'סול, את השם התקופה הע'סולית.
במכון האפיפיורי למקרא ישנו מוזיאון קטן ובו ממצאים מהחפירה בתולילת אל ע'סול. הממצאים כוללים כלי חרס, ספלים, נרות חרס וכדים ענקיים שעליהם עיטור בצורת נחש.
על הקיר ציור קיר דוגמת ציור הכי גדול שנמצא באתר החפירות. בציור בולט כוכב גדול ומעין מסכות. החוקרים משערים שהציור, כמו האחרים, מיועד לפולחן.
באוסף המוזיאון נמצאת גם מומיה שהובאה מאלכסנדריה והיא שייכת לנער בן 17 מן המאה השניה לפנה"ס. המומיה היתה נתונה בארון עץ שגם הוא מוצג במוזיאון. הישועים קוראים ל"נער המומיה" אלכס על שם העיר ממנה בא.
כיום בבנין מתגוררים ולומדים בעיקר סטודנטים לתיאולוגיה ואנשי דת שלומדים תנ"ך, ארכיאולוגיה, הסטוריה יהודית, עברית, תלמוד וכד'. עיקר הלימודים הם באוניברסיטה העברית וחלקם במכון שמעניק להם גם מקום מגורים. במכון יש גם ספריה לטובת התלמידים והחוקרים.