קברי הסנהדרין

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"

 

קברי הסנהדרין

קברי הסנהדרין נמצאים בגן בשכונת סנהדריה (הנקראת על שם הקברים) בירושלים, לאורך רחוב האדמו"רים ליינער.

אזור הקברים הוא חלק מהנקרופוליס (עיר המתים) של ירושלים, כאשר בכל האזור המדובר קברים רבים בשל הקרבה לעיר ירושלים ואופי הסלע המתאים לחפירת מערות קבורה.  המערות בסנהדריה מתוארכות למאה הראשונה ורובן נכרו בין שנות הארבעים לשנות השישים של מאה זו.  לא כל המערות הושלמו, שכן המרד הגדול והחורבן קטעו את עבודת כריית הקברים.  בגלל שלא הסתיימה העבודה בכל המערות, אפשר גם להבין את סדר העבודה: קודם נחצבו החדרים ואחר כך נחצבו מתקני הקבורה: הכוכים והארקסוליות.

בתוך הגן, שבו כמה מערות קבורה מימי בית שני, ישנה מערה שנקראת מערת הסנהדרין ששמה ניתן לה בגלל שמספר חברי הסנהדרין היה 71 וזהו גם בערך מספר כוכי הקבורה במערה.  (חשוב לשים לב ממספר הכוכים הוא לא בדיוק 71).  הערבים קראו למערה "קבור אל קוצ'א" שפרושו קברי השופטים, ואמנם ידוע שאחד מתפקידי הסנהדרין הוא משפט.

מבקרים ותושבים הזכירו את המערה בכתביהם.  הראשון שמזכיר אותה הוא ר' יעקב השליח שביקר בירושלים בשנת 1235 וכך כתב (אינציקלופדיה וילנאי):

" מערה אחת שהיא קברות חכמים הרבה, בנין נאה מאד, מערה בתוך מערה"  (הוא לא מזכיר שמדובר בסנהדרין).

ר' יוסף הלוי ביקר בירושלים בשנת 1450 והוא כתב על הקברים הקדושים בירושלים וביניהם הוא מזכיר את קברי 70 הסנהדרין. (וילנאי)

וכתב משולם מוולטרה בשנת 1481:

"כשתלך לצד מערב כמו מהלך ב' מילין תמצא מערה עם פתח בנוי, רחוק מעט מאם הדרך לצד ימין כשתסע מירושלים.  והפתח הוא מאבן גזית, ותכנס בתוכו, ויש לשם כמה מערות.  מערה אל מערה, דבר יפה מאד, אשר שם קבורים 70 סנהדרין, ולמקום ההוא התפללתי"

וכתב ר' עובדיה מברטנורא בשנת 1488 (מתוך יערי – אגרות א"י):

"וכן מערת 70 זקנים אשר היא רחוקה מירושלים כ – 2000 אמה או מעט יותר, היא מפוארת ביותר"

כתב ר' משה בסולה בשנת 1522 (מתוך יערי – אגרות א"י):

"מערת סנהדרין רחוקה מירושלים ב' מילין והיא מערה לה פתח גדול ובתוכה כוכין"

נוסעים נוספים מאוחרים יותר גם כן מתארים מערה זו על כוכיה ומזכירים שהיא מיוחסת לסנהדרין.

בחפירות שנעשו במקום במאה ה – 19 על ידי החוקר הצרפתי דה סוסי נמצא חלק מגלוסקמא עם השם "יצחק".  הממצא נמצא במוזיאון הלובר בפריז.  המערה נוקתה בשנת 1903 על ידי הארכיאולוג האמריקאי ברטון והעבודה הושלמה בשנת 1950 על ידי הארכיאולוג יוליוס יותם רוטשילד.

חוקר ארץ ישראל וירושלים אברהם משה לונץ הציע (לוח א"י תרע"ה/ו' 1915/6):

"טוב ונכון יהיה אם אחד מגדולי עשירי אחינו שבגולה יקנה על שמו את המערה הזאת ויקדישה בתור הקדש לעדת היהודים בירושלים ואפשר שבאחוזה הגדולה שבסביבה תיווסד שכונה מיוחדת  לאחינו, ואז נהיה בטוחים בטהרת המקום….והקונה והמייסד יעשה בזה הדבר ערך שתועלתו כפולה: לגאולת עתיקות ארצנו הקדושה והרחבת ישוב עיר קדשינו."

נבואתו התקיימה 11 שנים יותר מאוחר (1926) כאשר הוקמה שכונת סנהדריה שהקברים נתנו לה את שמה.  השכונה הוקמה על ידי קבוצת "נחלת בית" של "המזרחי הצעיר".

לפני מערת הסנהדרין חצר גדולה כאשר בקירותיה נחצבו ספסלי אבן.

בכניסה למערה משקוף דמוי גמלון שמשני צידיו קישוטי תימורה. בגמלון גילופים צמחיים של גפן ועלי האקנתוס (קוציץ סורי).

בתוך המערה משקוף נוסף עם גמלון מעוטר בעלי האקנתוס. (יהודים נהגו לקשט בקישוטים צמחיים כדי לא לעבור על איסור עשית פסל ומסיכה)

בשנת 2017 נעשו פעולות שיקום ושימור באתר.

לא רחוק מ"קברי הסנהדרין ישנה מערת קבורה מפוארת נוספת בשם "מערת אשכולות"