.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
מרים לא מתה אלא נרדמה. מקום ההרדמות המסורתי בהר ציון. משם הובאה למקום מנוחתה בקדרון ונלקחה על ידי בנה למרום. רק אנשים חוטאים מתים, ומרים היתה נקיה מחטאים. כל שנה ב – 15 לאוגוסט נערך טכס האסומפסיון (עליתה למרומים). לא כל הנוצרים קובעים את מקום קברה של מרים בקדרון שבירושלים. אתר נוסף נמצא באפסוס שבתורכיה ורוב הקתולים מתחברים לאתר זה. מכיון שהברית החדשה לא מציינת את מותה של מרים או איזה שהוא פרט, המסורת בקשר לכך מגיעה מספר חיצוני מן המאה השניה.
במאה הרביעית נבנתה כנסיה ובה היה קבר מרים. הכנסיה עוצבה בצורת צלב. במאה השישית נבנתה כנסיה מפוארת מעל, והכנסיה המקורית והקבר הפכו לקריפטה.
בשנת 614 נהרסה הכנסיה על ידי הפרסים ונבנתה מחדש על ידי מודסטוס. במאה ה – 9 נבנה גם מנזר. במאה ה – 11 נהרסה הכנסיה על ידי הפטימים. הצלבנים שיפצו את הקריפטה והוסיפו לה גרם מדרגות לכוון דרום. הם בנו מחדש את הכנסיה העליונה, והקימו מנזר ובית הארחה. את כל האזור הקיפו בחומה.
את הקבר שנמצא בחלק התחתון של הקריפטה תאר תיאודוריך (מאה 12):
"הקבר מעוטר בעיטורים יקרים של שיש ופסיפסים. הוא מוקף מסביב בעשרים עמודים הנושאים קשתות וארכיטראב ומעליהם גג. על הארכיטראב כתוב: "מכאן, מעמק יהושפט מוליכה הדרך למרומים. כאן הבתולה שפחת האלהים נחה ביום מן הימים, מכאן עלתה למרומים, ושערי השמים נפתחו עבורה בהאירה את דרכם של החוטאים האומללים ובשמשה עבורם אור ותקוה.". יתרה מזאת, מעל הקפלה כיפה מעוגלת הנתמכת על ידי ששה זוגות עמודים, עם כדור וצלב מעליו. בין כל אחד מזוגות עמודים קטנים אלו, מסביב לכיפה תלויה מנורה…."
צלאח א דין הרס שוב את הכנסיה והמנזר והשתמש באבניהם לשיפוץ החומה. הקריפטה הפכה איפה לכנסיה היחידה וזה המצב עד היום. הכניסה המפוארת היא צלבנית וכן גם גרם המדרגות. כאשר יורדים במדרגות רואים מימין גומחה ששם קבורה המלכה הצלבנית מליסנדה. לפי המסורת כאן קבורים גם אנה ויהויכין – הוריה של מרים. ממול בגומחה נוספת קבור לפי המסורת יוסף בעלה של מרים.
אזור הקבר הנמצא בחלק התחתון של הכנסיה, מעוצב בצורת צלב, והקבר עצמו נמצא בתוך אדיקולה קטנה.
הכנסיה שייכת ליונים אורתודוכסים ולארמנים, אבל לעדות נוספות יש רשות להחזיק מזבחות ולערוך טכסים, והם: הקופטים והסורים. מענין שגם למוסלמים יש מחראב (גומחת תפילה) ליד הקבר, שכן גם הם מעריצים את מרים. מוג'יר א דין שהיה שופט בירושלים וחברון בסוף המאה ה – 15 כתב שבזמן מסע הלילה של מוחמד לירושלים ראה אור בוהק מקבר "אחותו מרים".
