כנסית פטרוס גליקנטו

.

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"

 

 

כשישו נתפס אמר לפטרוס כי עד הבוקר (קריאת התרנגול) יתכחש בו שלש פעמים:
34 "וַיֹּאמַר אֲנִי אֹמֵר לְךָ פֶּטְרוֹס לֹא־יִקְרָא תַרְנְגֹל הַיּוֹם עַד כִּי־כִּחַשְׁתָּ בִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים לֵאמֹר לֹא יְדַעְתִּיו׃"
לוקס כ"ב 34
ואכן זה מה שקרה:
"וַיִּתְפְּשׂוֹּ אוֹתוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ בֵּית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּפֶטְרוֹס הֹלֵךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק׃55 וַיְהִי כִּי־בִעֲרוּ אֵשׁ בְּתוֹךְ הֶחָצֵר וַיֵּשְׁבוּ יַחְדָּו וַיֵּשֶׁב גַּם־פֶּטְרוֹס בְּתוֹכָם׃56 וַתִּרְאֵהוּ שִׁפְחָה אַחַת יוֹשֵׁב נֶגֶד הָאוּר וַתַּבֶּט־בּוֹ וַתֹּאמֶר גַּם־זֶה הָיָה עִמּוֹ׃57 וַיְכַחֶשׁ־בּוֹ וַיֹּאמַר אִשָּׁה לֹא יְדַעְתִּיו׃58 וְעוֹד מְעַט וַיִּרְאֵהוּ אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר גַּם־אַתָּה מֵהֶם וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס בֶּן־אָדָם לֹא מֵהֶם אָנֹכִי׃59 וְאַחֲרֵי עֲבֹר כְּשָׁעָה אַחַת טָעַן אִישׁ אַחֵר לֵאמֹר אָמְנָם גַּם־זֶה הָיָה עִמּוֹ כִּי־גְלִילִי גַּם־הוּא׃60 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס בֶּן־אָדָם לֹא יָדַעְתִּי מָה אַתָּה אֹמֵר וְעוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַתַּרְנְגוֹל קָרָא׃61 וַיִּפֶן הָאָדוֹן וַיַּבֵּט אֶל־פֶּטְרוֹס וַיִּזְכֹּר פֶּטְרוֹס אֶת־דְּבַר הָאָדוֹן אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגֹל תְּכַחֶשׁ־בִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים׃62 וַיֵּצֵא פֶטְרוֹס הַחוּצָה וַיְמָרֵר בַּבֶּכִי׃"

לוקס כ"ב 54 – 62

כנסית פטרוס גליקנטו (קריאת התרנגול של פטרוס) היא כנסיה מודרנית שבנויה על כנסיות ביזנטית וצלבנית. האתר עצמו הוא ביתו של כייפא הכהן הגדול שבו נשפט ישו והוחלט למוסרו לפונטיוס פילאטוס הנציב הרומאי. פטרוס הגיע למקום יחד עם השליחים האחרים וישו האסור למשפט הסנהדרין. הספור עצמו קרא בזמן שהדיונים נעשו בתוך הבית. אין ספק שהמסורת של פטרוס קשורה באתר זה כבר מהתקופה הביזנטית, אם כי אין זה אומר שהאתר במקומו הנכון. יש הטוענים שבית הכהן הגדול, ששם קרא הסיפור הזה, כנראה היה ברובע היהודי.
הנוסע מבורדו (333 לספירה) כתב:
"בצד זה עולים על ציון ואפשר לראות את מקום ביתו של כיפא הכהן"
כלומר עוד אין כנסיה אבל המקום מזוהה.
הכנסיה נבנתה במאה הרביעית ונקראה "החרטה של פטרוס"
תיאודוסיוס בשנת 530 לספירה כותב שבית כייפא הוא כנסית סט' פטר.
הכנסיה נהרסה על ידי הפרסים בפלישתם בשנת 614 לספירה, אבל נבנתה מחדש כמה שנים לאחר מכן.
וכתב עליה ברנרד בשנת 870:
"יותר מזרחה ישנה כנסיה לזכר פטרוס, במקום בו אומרים שהוא התכחש לאדון"
הצלבנים שיפצו את הכנסיה וקראו לה "פטרוס הקדוש של קריאת התרנגול"
סוולף כתב על הביקור בירושלים בשנת 1102 – 1103 :
"מתחת לחומה של העיר חוצה בשקע של הר ציון ישנה כנסית פטרוס הקדוש והיא נקראת גליקנטוס במקום בו הוא התחבא במערה עמוקה מאד לאחר שהתכחש לאדון וכאן בכה בכי מר על פשעו."

לאחר התקופה הצלבנית נהרסה הכנסיה ולא נבנתה עד המאה ה – 20.
בשנת 1845 הוקם בצרפת המסדר הקתולי של האסמפיוניסים והם אלה שקיבלו את המקום בשנת 1924 ובשנת 1931 הושלמה הכנסיה. לקראת שנת 2000 עברה שיפוצים מסיביים ואין ספק שהיא אחת הכנסיות המרשימות בארץ.
הכנסיה בנויה משתי כנסיות אחת מעל השניה. כל המתחם בנוי על מרתף של מתחם מגורים מימי בית שני, כאשר הנוצרים נתנו לשרידים את הפרשנות שלהם.
המבנה מבחוץ מעוטר בארבעה פסיפסים גדולים ויפים. על דלתות הכניסה ריקוע יפה של הסעודה האחרונה.
הכנסיות מעוטרות בויטרז'ים, פסיפסים וציורים הקשורים למסורת של המקום.
הכנסיה העליונה מוקדשת למשפט של ישו בפני הסנהדרין, משפט שנערך כאן.

הכנסיה התחתונה מוקדשת לפטרוס והחרטה שלו.

מתחת לכנסיות שתי קומות חצובות מימי בית שני. בחלק העליון כנראה מחסנים ובחלק הכי נמוך בור מים או מקוה שהנוצרים מיחסים לו את כלאו של ישו.

 

 

 

 

 

ביציאה נראה מערכת מדרגות עתיקות, עם שני תבליטים המספרים את ספורו של גרם המדרגות הזה. בתבליט אחד רואים את ישו ותלמידיו יורדים במדרגות לעבר גת שמנים לאחר הסעודה האחרונה, ואילו בתבליט השני רואים את ישו מובל אסור על ידי הקלגסים הרומים במעלה המדרגות לאחר שנתפס. מערכת מדרגות זו הובילה בעת העתיקה מהר ציון לעבר הקידרון.

 

 

 

 

 

 

בחצר המנזר נבנה דגם של ירושלים בתקופה הביזנטית וכדאי מאד לראות אותו הדגם מאד מוחשי ואפשר לראות בו את העיר על רחובותיה וכנסיותיה בתקופה זו.

בחצר ישנה גם קטקומבה – אתר קבורה תת קרקעי.