מנורת הכנסת

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"

 

יוצר המנורה הוא בנו אלקן.
הפסל היהודי בנו אלקן נולד בשנת 1877 בדורטמונד שבגרמניה. הוא למד ציור במינכן ובשנת 1905 עבר לפריס ושם עסק בפיסול כאוטודידקט. בשנת 1911 חזר לגרמניה ושם הקים מצבות זיכרון עם פסלים מברונזה. ב – 1933 עם עלית היטלר לשלטון עבר ללונדון ושם חי עד יום מותו בשנת 1960. באנגליה התפרסם כאשר בנה מנורות ברונזה עבור כנסיות, כאשר המפורסמות ביותר הם שתי המנורות שבנה עבור כנסית ווסטמינסטר ועליהם דמויות מן התנ"ך והברית החדשה. כן יצר דיוקנאות של אישים מפורסמים כמו : צ'רצ'יל, לורד סמואל, ג'יימס דה רוטשילד וחיים וייצמן.

בנו אלקן

המנורה נבנתה במשך כ – 6 שנים והיא עשויה מיציקת ברונזה. גובהה 5 מ' ורוחבה 4 מ' ויש עליה 29 תבליטים המראים אישים, מאורעות, ומוטיבים מחיי העם היהודי. לכל תבליט יש תבליט משלים או מנוגד על הקנה הנגדי שלו. הקנה האמצעי מביא את תמצית ההוויה היהודית ודמויות מרכזיות בחיי האומה.
בשנת 1950 פנה אדוין סמואל בנו של הרברט סמואל – הנציב העליון הבריטי הראשון לבנו אלקן וביקש ממנו ליצור את המנורה אותה יעניקו נציגים של הפרלמנט האנגלי בשם הפרלמנט למדינה החדש שזה עתה קמה.
על צידה האחורי של המנורה נכתב:
" המנורה היא יצירתו של בנו אלקן. הרעיון להעניק את המנורה (למדינת ישראל) היה של כמה מחברי הפרלמנט של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, כאות הערכה על הקמתו של משטר פרלמנטרי דמוקרטי במדינת ישראל. הוועדה שארגנה את הענקת השי כוללת חברים משני בתי הפרלמנט (הבריטי), וכן בריטים אחרים, בני דתות שונות… הענקת השי יצאה לפועל בזכות נדיבותם של בני בריטניה, וזכתה לתמיכתם הרבה של הבנקים המובילים באנגליה, ושל תאגידים תעשייתיים גדולים. תרומות קטנות נוספות, רבות מכדי שאפשר יהיה לציינן כאן, התקבלו מידי אזרחים בריטיים."
מנורת שבעת הקנים היא סמל המדינה כמו שנקבע על ידי הכנסת הראשונה והיא עוצבה בדמות המנורה כמו שהיא נראית על שער טיטוס.
הוקמה קרן לרכישת המנורה, והיא נרכשה על ידה בסכום של 20,000 ליש"ט.

מנורת הכנסת בגן הורדים

מנורת הכנסת בגן הורדים

כבר בהתחלה היה ברור שצריכים לפטור שתי בעיות הלכתיות:
1. לפי הגמרא אסור לבנות תבנית כלי המקדש: " לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה. של חמשה ושל ששה ושל שמונה (קנים, יעשה) ושל שבעה לא יעשה אפי' של שאר מיני מתכות " (ראש השנה כ"ד א',ב')
2. בעיה של עשית פסל ותמונה: ": "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות פרק כ', ג).
הבעיות הובאו לפני הרב הראשי לישראל דאז, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ובסופו של דבר התיר להביא את המנורה ארצה.
ב – 15/4/56 הוגשה לכנסת המנורה על ידי משלחת בריטית בראשותו של חבר הפרלמנט קלימנט דייויס נציגו של ועד המנורה.
המנורה הוצבה ב"בור שיבר" שליד בנין הכנסת שהיה אז ברחוב המלך ג'ורג'.
בשנת 1966 עברה ה"כנסת" לגבעת רם והמנורה הוצבה מול הכניסה לבנין, שם היא נמצאת עד היום.
התבליטים יוצגו כאן – כל אחד מול המקביל אליו בקנים הנגדיים. הקנה השביעי שאין לו מקביל יוצג אחר כך. הקנה מיוצג על ידי אות עברית ומקום התבליט מלמעלה למטה יוצג בעזרת מספרו הסידורי על הקנה.

 

התבליטים המקבילים:
א1 ישעיהו – נביא הנחמה כפי שמתבטא בתבליט ובנבואה (ישעיהו י"א ו' – ח'):
" ו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל-חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.
ב1 ירמיהו – נביא הזעם ירמיהו, כאשר ידו האחת כאגרוף זועם והיד השניה פתוחה בבקשה, ופיו פתוח אולי בתחינה.
האחד מול השני – נחמה מול תוכחה.

ישעיהו

ירמיהו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א2 רבן יוחנן בן זכאי – שביקש מאספסיאנוס את יבנה וחכמיה ושימר את הרוח היהודית לאחר החורבן. בתבליט למעלה רואים את ירושלים החרבה ולמטה את החכמים המתחבאים במערה.

ב2 המכבים – מולו המכבים שהובילו את עם ישראל לעצמאות. מצד שמאל בתבליט יד אוחזת בפטיש – מקבת, שממנה בא שמו של יהודה – מכבי, וזה השם שמוביל גם את חמשת האחים. על הארץ רואים את האח החמישי – אלעזר שנהרג בקרב בבית זכריה.
האחד מול השני- עצמה רוחנית מול עצמה פיזית.

רבן יוחנן בן זכאי

המכבים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א3 תור הזהב בספרד – מיוצג על ידי הרמב"ם – פוסק, פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. ביד מחזיק את ספרו ההלכתי הגדול – "היד החזקה" וספר של הפילוסוף היווני אריסטו. לצד ספרו של אריסטו נראה ינשוף, המסמל את "האמת שבשכל", בעוד שליד ספר 'היד החזקה' ניצבת יונה המסמלת את "האמת שבאמונה".
ליד הרמב"ם נמצא ר' יהודה הלוי – גדול משוררי ספרד. ופניו מופנים מזרחה בהתאם לשירו "ליבי במזרח ואני בסוף המערב".
ב3 החסידות – החסיד עוסק ב"דבקות" כאשר למרגלותיו קנקן היין והגביע וכן כלי מיתר. מאחוריו שני חסידים רוקדים. החסידות מדגישה את השמחה, התפילה והרגש בעבודת הבורא.
האחד מול השני – כהשלמה של דרכים שונות בעבודת הבורא: ההלכה והפילוסופיה, השירה, השמחה והרגש.

תור הזהב בספרד

החסידות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א4 בבל – הגולה הדוויה בבבל מיוצגת בשלש דמויות הנמצאות בצער עמוק על נהרות בבל כנאמר:
"א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם-בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן. ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. (תהילים קל"ז א' – ב'). בציור רואים גם ערבות נחל וגם כינורות בדמות נבל.
ב4 נחמיה – הוא עומד מעל הבונים את חומות ירושלים כשבידו כתב ההרשאה מהמלך הפרסי. האנשים מתפצלים לשניים: בונים ושומרים כנאמר בספר נחמיה: " באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח" (נחמיה ד' 11) בין השומרים אפשר לראות גם אדם השומר עם רובה מודרני.
האחד מול השני – הגלות מול העליה לציון.

בבל

נחמיה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג1 עזרא – לקח על עצמו לרומם את העם מבחינה רוחנית ובמסגרת זו הוא יוזם קריאה המונית בתורה: "וַיֵּאָסְפוּ כָל-הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל-הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל. ב וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת-הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. ג וַיִּקְרָא-בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמַּיִם מִן-הָאוֹר עַד-מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָל-הָעָם אֶל-סֵפֶר הַתּוֹרָה. (נחמיה ח' א'- ג')

ד1 הלל הזקן – "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה" (בבלי שבת ל"א.)
הלל אומר לגר שאפשר לתמצת את התורה במשפט אחד – מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
האחד מול השני – לימוד התורה הציבורי של עזרא מול לימוד התורה הפרטי של הלל.

עזרא

הלל הזקן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג2 איוב – איוב סבל מעינויי גוף וזה הביא אותו לשאלות וספקות שדוקא חיזקו אותו באמונתו. בתמונה רואים את איוב עם שלושת רעיו.

ד2 ר' חנינא בן תרדיון – "מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה ………. אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות" (בבלי, עבודה זרה י"ח.) בתמונה רואים את המקל שעליו כרוך ספר התורה, והוא זה שנשאר לאחר שהקלף נשרף. גם האותיות הפורחות מופיעות בתמונה.
האחד מול השני – גם איוב וגם ר' חנינא בן תרדיון הם צדיקים ורע להם. איוב מגיע אל האמונה מתוך יסורים שמביאים ספיקות ותהיות, לעומת ר' חנינא בן תרדיון – הקדוש המעונה, שמת ללא ספיקות על קידוש אמונתו.

איוב

ר' חנינא בן תרדיון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג3 התלמוד הבבלי – החכם מתעמק בספר כשאצבעו מושטת לאזהרה מלהיכשל באיסורים ובהגבלות. מאחור יש גדר שהיא הסייג שהטילו חכמי התלמוד כדי שתמנע אותנו מליפול בעוונות והחטאים: "משה קבל תורה מסיני , ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים , הוו מתונים בדין , והעמידו תלמידים הרבה , ועשו סיג לתורה." (אבות א' א')
ד3 הקבלה – תורת הנסתר והמיסטיקה. בתמונה רואים את המקובל כשהוא שקוע בסרעפים ומעליו בצד אחד האות ש' בתוך עיגול סמל לשכינה השבויה בעולם הגשמי, ובצד השני שם ה' בתוך משולש המבטא את השילוש הרוחני בקבלה: נפש, רוח ונשמה.
האחד מול השני – המצוות וההקפדה עליהם מבטאים את הצד המעשי ביהדות לעומת הצד המיסטי רוחני שבקבלה.

התלמוד הבבלי

הקבלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג4 אגדה – שלמה המלך בגנו כשהוא אוחז קרן ומעליו אשכול ענבים. את האגדה מסמל שלמה בעיקר בשל חיבורו "שיר השירים" שהוא אלגוריה (ספור משל) על יחסי עם ישראל והקדוש ברוך הוא.
ד4 הלכה – חומרתה של ההלכה בדמות אהרן שרואה את בניו נשרפים כי הקריבו אש זרה:
" וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: {ב} וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה: {ג} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (ויקרא י' א' – ג')
האחד מול השני – המדרש מחולק לשניים: מדרש הלכה – המקשר בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית. מדרש אגדה – דברי חז"ל שאינם הלכה כמו משלים וספורים.

האגדה

ההלכה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה1 דוד – נראה בתמונה, הן כהורג את גלית והן כנעים זמירות ישראל עם הנבל מאחוריו.
ו1 בר כוכבא – הגיבור שהוביל למרד שנכשל . בתמונה רואים את הגיבור בתבוסתו ומעליו
הכוכב שהוא שמו לפי הפסוק : "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב" (במדבר פרק כ"ד, י"ז).
האחד מול השני – משיח בן דוד שיהיה המשיח האמיתי לעומת משיח השקר שהכזיב.

דוד

בר כוכבא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה2 העפלה – עליה ארצה באניה רעועה כאשר העולים שפופים וחוששים והמלח מניף ידיו אל על בשמחה.
ו2 הכמיהה לציון – אנשי הגולה משתוקקים לארץ ישראל וידיהם כלפי מזרח לכיוון ירושלים.
האחד מול השני – השאיפה לציון מול הגשמת העליה.

הכמיהה לציון

ההעפלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה3 אברהם – אברהם אבינו אבי האומה.

ו3 יעקב – שממנו יצאו השבטים. בתמונה נאבק במלאך.
האחד מול השני – אברהם המאמין הגדול הכנוע שמוכן להקריב את בנו יחידו למען אמונתו לעומת יעקב שנאבק.

אברהם

יעקב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התבליטים בקנה השביעי ללא הקבלה:

ז1 משה – האיש שהוציא את בני ישראל ממצרים והפך אותם מעם של עבדים לבני חורין. בתמונה משה במלחמה נגד עמלק מרים את ידיו בתמיכת אהרן וחור, לחזק את אמונת הלוחמים:
"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ, וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד. וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם." (שמות י"ז י' – י"ד)

משה

ז2 שני לוחות הברית – עיקרי האמונה היהודית.

לוחות הברית

ז3 נשים בתנ"ך – רחל האם היהודיה הקלסית המבכה בתמונה על בניה: "כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: {טו} כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב: {טז} וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם: (ירמיהו ל"א י"ד – ט"ז)
לידה רות הגרה שדבקה בחמותה. בתמונה היא מחזיקה בידיה שיבולים ובידה השניה מנורה עם שלשה נרות המרמזים על דוד שנולד ממנה אחרי שלש דורות ומעל המנורה כתר מלכות בית דוד.

רחל ורות

ז4 יחזקאל – הנביא שחזון הגאולה שלו הוא חזון העצמות היבשות:
הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת: {ב} וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד: {ג} וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ: {ד} וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה: {ה} כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם: {ו} וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה: {ז} וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ: {ח} וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם: {ט} וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ: {י} וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד: {יא} וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ: {יב} לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: {יג} וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי: {יד} וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם יְהוָה:
בתמונה יחזקאל מוקף שלדים ומעליו רואים את נשיבת הרוח כנאמר בפסוקים.

יחזקאל

ז5 מרד גטו ורשה – בתמונה רואים למעלה את הגטו עולה בלהבות ומתחתיו הלוחמים אוחזים כלי נשק. במרכז יהודי עם מגן דוד על חזהו. מתחתיו זקן אוחז ספר תורה. מימין אשה עם תנוקה המת בידיה. ובתחתית התמונה חללי המרד.

מרד גטו ורשה

ז6 שמע ישראל – התפילה שהיא תמצית היהדות והאמונה היהודית: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". (דברים ו' ד')

שמע ישראל

ז7 החלוצים – תמונת החלוצים בבנין הארץ. בתמונה רואים אשה חורשת על טרקטור, פועל קודח באדמה, הנחת צינור השקיה, קטיף פירות הדר, קציר, רועה ועדרו, נוטר, שתילה, סיתות אבנים, חציבה, בניה, חליבה, איסוף אלומות, מנוף ומגדל קידוח.

החלוצים

על שני קני המנורה הגדולים מתחת לתבליטים רואים:
באחד סמלי שבטי ישראל .
בשני הפסוק: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זכריה ד, ו).

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"

 

יוצר המנורה הוא בנו אלקן.
הפסל היהודי בנו אלקן נולד בשנת 1877 בדורטמונד שבגרמניה. הוא למד ציור במינכן ובשנת 1905 עבר לפריס ושם עסק בפיסול כאוטודידקט. בשנת 1911 חזר לגרמניה ושם הקים מצבות זיכרון עם פסלים מברונזה. ב – 1933 עם עלית היטלר לשלטון עבר ללונדון ושם חי עד יום מותו בשנת 1960. באנגליה התפרסם כאשר בנה מנורות ברונזה עבור כנסיות, כאשר המפורסמות ביותר הם שתי המנורות שבנה עבור כנסית ווסטמינסטר ועליהם דמויות מן התנ"ך והברית החדשה. כן יצר דיוקנאות של אישים מפורסמים כמו : צ'רצ'יל, לורד סמואל, ג'יימס דה רוטשילד וחיים וייצמן.

בנו אלקן

המנורה נבנתה במשך כ – 6 שנים והיא עשויה מיציקת ברונזה. גובהה 5 מ' ורוחבה 4 מ' ויש עליה 29 תבליטים המראים אישים, מאורעות, ומוטיבים מחיי העם היהודי. לכל תבליט יש תבליט משלים או מנוגד על הקנה הנגדי שלו. הקנה האמצעי מביא את תמצית ההוויה היהודית ודמויות מרכזיות בחיי האומה.
בשנת 1950 פנה אדוין סמואל בנו של הרברט סמואל – הנציב העליון הבריטי הראשון לבנו אלקן וביקש ממנו ליצור את המנורה אותה יעניקו נציגים של הפרלמנט האנגלי בשם הפרלמנט למדינה החדש שזה עתה קמה.
על צידה האחורי של המנורה נכתב:
" המנורה היא יצירתו של בנו אלקן. הרעיון להעניק את המנורה (למדינת ישראל) היה של כמה מחברי הפרלמנט של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, כאות הערכה על הקמתו של משטר פרלמנטרי דמוקרטי במדינת ישראל. הוועדה שארגנה את הענקת השי כוללת חברים משני בתי הפרלמנט (הבריטי), וכן בריטים אחרים, בני דתות שונות… הענקת השי יצאה לפועל בזכות נדיבותם של בני בריטניה, וזכתה לתמיכתם הרבה של הבנקים המובילים באנגליה, ושל תאגידים תעשייתיים גדולים. תרומות קטנות נוספות, רבות מכדי שאפשר יהיה לציינן כאן, התקבלו מידי אזרחים בריטיים."
מנורת שבעת הקנים היא סמל המדינה כמו שנקבע על ידי הכנסת הראשונה והיא עוצבה בדמות המנורה כמו שהיא נראית על שער טיטוס.
הוקמה קרן לרכישת המנורה, והיא נרכשה על ידה בסכום של 20,000 ליש"ט.

מנורת הכנסת בגן הורדים

מנורת הכנסת בגן הורדים

כבר בהתחלה היה ברור שצריכים לפטור שתי בעיות הלכתיות:
1. לפי הגמרא אסור לבנות תבנית כלי המקדש: " לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה. של חמשה ושל ששה ושל שמונה (קנים, יעשה) ושל שבעה לא יעשה אפי' של שאר מיני מתכות " (ראש השנה כ"ד א',ב')
2. בעיה של עשית פסל ותמונה: ": "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה" (שמות פרק כ', ג).
הבעיות הובאו לפני הרב הראשי לישראל דאז, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ובסופו של דבר התיר להביא את המנורה ארצה.
ב – 15/4/56 הוגשה לכנסת המנורה על ידי משלחת בריטית בראשותו של חבר הפרלמנט קלימנט דייויס נציגו של ועד המנורה.
המנורה הוצבה ב"בור שיבר" שליד בנין הכנסת שהיה אז ברחוב המלך ג'ורג'.
בשנת 1966 עברה ה"כנסת" לגבעת רם והמנורה הוצבה מול הכניסה לבנין, שם היא נמצאת עד היום.
התבליטים יוצגו כאן – כל אחד מול המקביל אליו בקנים הנגדיים. הקנה השביעי שאין לו מקביל יוצג אחר כך. הקנה מיוצג על ידי אות עברית ומקום התבליט מלמעלה למטה יוצג בעזרת מספרו הסידורי על הקנה.

 

התבליטים המקבילים:
א1 ישעיהו – נביא הנחמה כפי שמתבטא בתבליט ובנבואה (ישעיהו י"א ו' – ח'):
" ו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן. ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל-חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.
ב1 ירמיהו – נביא הזעם ירמיהו, כאשר ידו האחת כאגרוף זועם והיד השניה פתוחה בבקשה, ופיו פתוח אולי בתחינה.
האחד מול השני – נחמה מול תוכחה.

ישעיהו

ירמיהו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א2 רבן יוחנן בן זכאי – שביקש מאספסיאנוס את יבנה וחכמיה ושימר את הרוח היהודית לאחר החורבן. בתבליט למעלה רואים את ירושלים החרבה ולמטה את החכמים המתחבאים במערה.

ב2 המכבים – מולו המכבים שהובילו את עם ישראל לעצמאות. מצד שמאל בתבליט יד אוחזת בפטיש – מקבת, שממנה בא שמו של יהודה – מכבי, וזה השם שמוביל גם את חמשת האחים. על הארץ רואים את האח החמישי – אלעזר שנהרג בקרב בבית זכריה.
האחד מול השני- עצמה רוחנית מול עצמה פיזית.

רבן יוחנן בן זכאי

המכבים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א3 תור הזהב בספרד – מיוצג על ידי הרמב"ם – פוסק, פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג. ביד מחזיק את ספרו ההלכתי הגדול – "היד החזקה" וספר של הפילוסוף היווני אריסטו. לצד ספרו של אריסטו נראה ינשוף, המסמל את "האמת שבשכל", בעוד שליד ספר 'היד החזקה' ניצבת יונה המסמלת את "האמת שבאמונה".
ליד הרמב"ם נמצא ר' יהודה הלוי – גדול משוררי ספרד. ופניו מופנים מזרחה בהתאם לשירו "ליבי במזרח ואני בסוף המערב".
ב3 החסידות – החסיד עוסק ב"דבקות" כאשר למרגלותיו קנקן היין והגביע וכן כלי מיתר. מאחוריו שני חסידים רוקדים. החסידות מדגישה את השמחה, התפילה והרגש בעבודת הבורא.
האחד מול השני – כהשלמה של דרכים שונות בעבודת הבורא: ההלכה והפילוסופיה, השירה, השמחה והרגש.

תור הזהב בספרד

החסידות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א4 בבל – הגולה הדוויה בבבל מיוצגת בשלש דמויות הנמצאות בצער עמוק על נהרות בבל כנאמר:
"א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם-בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת-צִיּוֹן. ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. (תהילים קל"ז א' – ב'). בציור רואים גם ערבות נחל וגם כינורות בדמות נבל.
ב4 נחמיה – הוא עומד מעל הבונים את חומות ירושלים כשבידו כתב ההרשאה מהמלך הפרסי. האנשים מתפצלים לשניים: בונים ושומרים כנאמר בספר נחמיה: " באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח" (נחמיה ד' 11) בין השומרים אפשר לראות גם אדם השומר עם רובה מודרני.
האחד מול השני – הגלות מול העליה לציון.

בבל

נחמיה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג1 עזרא – לקח על עצמו לרומם את העם מבחינה רוחנית ובמסגרת זו הוא יוזם קריאה המונית בתורה: "וַיֵּאָסְפוּ כָל-הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל-הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל. ב וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת-הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. ג וַיִּקְרָא-בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמַּיִם מִן-הָאוֹר עַד-מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָל-הָעָם אֶל-סֵפֶר הַתּוֹרָה. (נחמיה ח' א'- ג')

ד1 הלל הזקן – "מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה" (בבלי שבת ל"א.)
הלל אומר לגר שאפשר לתמצת את התורה במשפט אחד – מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
האחד מול השני – לימוד התורה הציבורי של עזרא מול לימוד התורה הפרטי של הלל.

עזרא

הלל הזקן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג2 איוב – איוב סבל מעינויי גוף וזה הביא אותו לשאלות וספקות שדוקא חיזקו אותו באמונתו. בתמונה רואים את איוב עם שלושת רעיו.

ד2 ר' חנינא בן תרדיון – "מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה ………. אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות" (בבלי, עבודה זרה י"ח.) בתמונה רואים את המקל שעליו כרוך ספר התורה, והוא זה שנשאר לאחר שהקלף נשרף. גם האותיות הפורחות מופיעות בתמונה.
האחד מול השני – גם איוב וגם ר' חנינא בן תרדיון הם צדיקים ורע להם. איוב מגיע אל האמונה מתוך יסורים שמביאים ספיקות ותהיות, לעומת ר' חנינא בן תרדיון – הקדוש המעונה, שמת ללא ספיקות על קידוש אמונתו.

איוב

ר' חנינא בן תרדיון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג3 התלמוד הבבלי – החכם מתעמק בספר כשאצבעו מושטת לאזהרה מלהיכשל באיסורים ובהגבלות. מאחור יש גדר שהיא הסייג שהטילו חכמי התלמוד כדי שתמנע אותנו מליפול בעוונות והחטאים: "משה קבל תורה מסיני , ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים , וזקנים לנביאים , ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים , הוו מתונים בדין , והעמידו תלמידים הרבה , ועשו סיג לתורה." (אבות א' א')
ד3 הקבלה – תורת הנסתר והמיסטיקה. בתמונה רואים את המקובל כשהוא שקוע בסרעפים ומעליו בצד אחד האות ש' בתוך עיגול סמל לשכינה השבויה בעולם הגשמי, ובצד השני שם ה' בתוך משולש המבטא את השילוש הרוחני בקבלה: נפש, רוח ונשמה.
האחד מול השני – המצוות וההקפדה עליהם מבטאים את הצד המעשי ביהדות לעומת הצד המיסטי רוחני שבקבלה.

התלמוד הבבלי

הקבלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג4 אגדה – שלמה המלך בגנו כשהוא אוחז קרן ומעליו אשכול ענבים. את האגדה מסמל שלמה בעיקר בשל חיבורו "שיר השירים" שהוא אלגוריה (ספור משל) על יחסי עם ישראל והקדוש ברוך הוא.
ד4 הלכה – חומרתה של ההלכה בדמות אהרן שרואה את בניו נשרפים כי הקריבו אש זרה:
" וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: {ב} וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה: {ג} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (ויקרא י' א' – ג')
האחד מול השני – המדרש מחולק לשניים: מדרש הלכה – המקשר בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית. מדרש אגדה – דברי חז"ל שאינם הלכה כמו משלים וספורים.

האגדה

ההלכה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה1 דוד – נראה בתמונה, הן כהורג את גלית והן כנעים זמירות ישראל עם הנבל מאחוריו.
ו1 בר כוכבא – הגיבור שהוביל למרד שנכשל . בתמונה רואים את הגיבור בתבוסתו ומעליו
הכוכב שהוא שמו לפי הפסוק : "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב" (במדבר פרק כ"ד, י"ז).
האחד מול השני – משיח בן דוד שיהיה המשיח האמיתי לעומת משיח השקר שהכזיב.

דוד

בר כוכבא

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה2 העפלה – עליה ארצה באניה רעועה כאשר העולים שפופים וחוששים והמלח מניף ידיו אל על בשמחה.
ו2 הכמיהה לציון – אנשי הגולה משתוקקים לארץ ישראל וידיהם כלפי מזרח לכיוון ירושלים.
האחד מול השני – השאיפה לציון מול הגשמת העליה.

הכמיהה לציון

ההעפלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ה3 אברהם – אברהם אבינו אבי האומה.

ו3 יעקב – שממנו יצאו השבטים. בתמונה נאבק במלאך.
האחד מול השני – אברהם המאמין הגדול הכנוע שמוכן להקריב את בנו יחידו למען אמונתו לעומת יעקב שנאבק.

אברהם

יעקב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התבליטים בקנה השביעי ללא הקבלה:

ז1 משה – האיש שהוציא את בני ישראל ממצרים והפך אותם מעם של עבדים לבני חורין. בתמונה משה במלחמה נגד עמלק מרים את ידיו בתמיכת אהרן וחור, לחזק את אמונת הלוחמים:
"וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ, וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד. וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם." (שמות י"ז י' – י"ד)

משה

ז2 שני לוחות הברית – עיקרי האמונה היהודית.

לוחות הברית

ז3 נשים בתנ"ך – רחל האם היהודיה הקלסית המבכה בתמונה על בניה: "כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: {טו} כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב: {טז} וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם: (ירמיהו ל"א י"ד – ט"ז)
לידה רות הגרה שדבקה בחמותה. בתמונה היא מחזיקה בידיה שיבולים ובידה השניה מנורה עם שלשה נרות המרמזים על דוד שנולד ממנה אחרי שלש דורות ומעל המנורה כתר מלכות בית דוד.

רחל ורות

ז4 יחזקאל – הנביא שחזון הגאולה שלו הוא חזון העצמות היבשות:
הָיְתָה עָלַי יַד יְהוָה וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת: {ב} וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד: {ג} וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ: {ד} וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה: {ה} כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם: {ו} וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה: {ז} וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ: {ח} וְרָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר מִלְמָעְלָה וְרוּחַ אֵין בָּהֶם: {ט} וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ: {י} וְהִנַּבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד: {יא} וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ: {יב} לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: {יג} וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי: {יד} וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם יְהוָה:
בתמונה יחזקאל מוקף שלדים ומעליו רואים את נשיבת הרוח כנאמר בפסוקים.

יחזקאל

ז5 מרד גטו ורשה – בתמונה רואים למעלה את הגטו עולה בלהבות ומתחתיו הלוחמים אוחזים כלי נשק. במרכז יהודי עם מגן דוד על חזהו. מתחתיו זקן אוחז ספר תורה. מימין אשה עם תנוקה המת בידיה. ובתחתית התמונה חללי המרד.

מרד גטו ורשה

ז6 שמע ישראל – התפילה שהיא תמצית היהדות והאמונה היהודית: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". (דברים ו' ד')

שמע ישראל

ז7 החלוצים – תמונת החלוצים בבנין הארץ. בתמונה רואים אשה חורשת על טרקטור, פועל קודח באדמה, הנחת צינור השקיה, קטיף פירות הדר, קציר, רועה ועדרו, נוטר, שתילה, סיתות אבנים, חציבה, בניה, חליבה, איסוף אלומות, מנוף ומגדל קידוח.

החלוצים

על שני קני המנורה הגדולים מתחת לתבליטים רואים:
באחד סמלי שבטי ישראל .
בשני הפסוק: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת" (זכריה ד, ו).

הסתר טקסט