מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"
מערת ניקנור בגן הבוטני של האוניברסיטה בהר הצופים
מערת ניקנור נמצאת בגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
ג'ון ואמילי גריי היל רכשו שטח בהר הצופים בשנת 1890 והקימו שם בית. בשנת 1902 התגלתה בשטחם מערת קבורה מימי בית שני. הארכיאולוגית גלדיס דיקסון חקרה את המערה ואת 7 גלוסקמאות שנמצאו בה. על אחת מהם נמצאה כתובת ביוונית עתיקה ושתי מילים בעברית או בארמית.
הארכיאולוג רוברט מקאליסטר הגיע לבדוק את המערה והעביר תצלום של הכתובת לשארל קלרמון גאנו. בשנת 1903 הגיעה הגלוסקמא הנ"ל למוזיאון הבריטי ושם היא נמצאת עד היום.
וזה מה שנכתב בכתובת:
ביוונית – "העצמות אלה של נקנר איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות"
בעברית – "נקנר אלכסא"
ניקנור תרם את דלתות המקדש המפרידות בין עזרת נשים לעזרת ישראל, וכאשר הביא אותם לארץ ישראל נעשה לו נס, ומספרת הגמרא (בבלי יומא ל"ח.):
"ניקנור נעשו נסים לדלתותיו: ת"ר מה נסים נעשו לדלתותיו אמרו כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו נטלו אחת מהן והטילוה לים ועדיין לא נח הים מזעפו בקשו להטיל את חברתה עמד הוא וכרכה אמר להם הטילוני עמה מיד נח הים מזעפו והיה מצטער על חברתה כיון שהגיע לנמלה של עכו היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה ויש אומרים בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה"
השערים היו מנחושת ואומרת הגמרא:
"נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב" (ירושלמי, יומא, י"ט ע"ב).
החוקרים חלוקים האם כאן קבור אותו ניקנור מאלכסנדריה או לא, ואולי מדובר בבניו – נקנר ואלכסא, ויש אומרים שמדובר בזיוף.
לפני המערה ישנה חצר מלבנית וחזית המערה היא למעשה סטיו (שדירת עמודים מקורה) שנפלה תקרתו והוא נפתח לארבע מערות קבורה המחוברות ביניהם ובתוכם כוכי קבורה. באתר ישנה עוד מערת קבורה חמישית. נמצאו במקום חרסים ביזנטיים וגם צלבים וזה אומר כי הקבורה במערות המשיכה לתקופה הביזנטית.
מנחם אוסישקין – נשיא הקרן הקיימת תיכנן להקים במקום מעין פנתיאון לאומי שגם הוא יקבר בו, ובשנת 1934 הועלו עצמותיו של חובב ציון יהודה לייב פינסקר מאודסה, ונקברו במערה.
ב – 3 לאוקטובר 1941 נקבר גם אוסישקין במערה אבל הנהלת האוניברסיטה החליטה להפסיק את הקבורה במקום, ובהר הרצל הוקמה חלקה לקבורת גדולי האומה.
