מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
בתי חולים עדתיים בסוף המאה ה – 19 (על פי "ירושלים של תמול” – דוד ילין)
בית החולים "ביקור חולים" – נוסד בעיר העתיקה בשולי הרובע היהודי על ידי פעילי העדה האשכנזית הפרושית (לא חסידית) בשנת 1857. דוד ילין מספר על הבית כ – 40 שנה לאחר ייסודו וטוען שזהו בית החולים היהודי הגדול בירושלים. לבית החולים 4 קומות ויש בו 50 מיטות. הרוב המוחלט של המאושפזים הם אשכנזים ולפעמים יש בו גם ספרדים. שליש מההוצאות שלו הם לכלכלה. הכנסותיו באים מתרומות בארץ ובחו"ל, מעזבונות, ממכירת תרופות וממכירת תכריכים שכן היתה להם הזכות הבלעדית למכור תכריכים לעדה האשכנזית הפרושית. כן היו להם הכנסות קבועות מהכוללים האשכנזים בירושלים שנתנו סכומים קבועים להחזקת בית החולים. מספר החולים בשנה קרוב לאלף (כ – 97% אשכנזים). רק בשנת 1925 עבר בית החולים לעיר החדשה.
בית חולים "משגב לדך" – חברת משגב לדך הוקמה בעיר העתיקה בשנת 1879 והיא נתנה שרות של רופא, רפואות וכלכלה לחולים בבתיהם. בית החולים הוקם בעיר העתיקה בשנת 1888 במבנה ששרת קודם את בית החולים רוטשילד, וכשזה עבר לעיר החדשה נכנס בית החולים משגב לדך למבנה הפנוי. החברה היתה שייכת לעדה הספרדית ורוב החולים ששכבו בבית החולים היו מעדה זו, אבל בניגוד לבית החולים ביקור חולים שבו מספר הספרדים היה מזערי, בבית החולים הזה אחוז האשכנזים היה כשליש מתוך כ – 500 חולים בשנה. בית החולים הזה שרת את יהודי הרובע היהודי במלחמת השחרור והיה בית החולים היהודי האחרון ברובע. לאחר המלחמה הוא עבר למבנה בשכונת קטמון בעיר החדשה.
