מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
ר' משה ויטנברג (על פי "זכרונות" – יצחק שריון)
מי שמתעניין בהסטוריה הירושלמית מכיר את שמו של משה ויטנברג שהיה עשיר ותרם רבות לעיר למרות שהיה די ידוע בקמצנותו. בעיר החדשה מוכרת שכונת "בתי ויטנברג" ליד "מאה שערים" ובעיר העתיקה מוכר ביתו של ויטנברג שקנה בית גדול ברובע המוסלמי ברחוב הגיא וגר בו עם חבריו חסידי חב"ד ומשפחותיהם. בבית היה לו בית כנסת בו התפללו שכניו, והוא עצמו היה מעביר בבית כנסת זה שיעורים והיה גם הקורא הקבוע בתורה. הבית ידוע יותר בכינויו "בית אריק שרון" שכן ברבות הימים הוא קנה בו דירה. יצחק שריון בזכרונותיו מספר עליו שכן הוא היה דודו. לויטנברג היה בנק פרטי שעמד בקשר עם בנקים גדולים בפטרסבורג וכן היה מעורה בבורסה בעיר זו.
מכיון שהיה חסוך ילדים החליט להנציח את שמו בעזרת בתים. בשנת 1884 קנה שני בתים גדולים ליד שער שכם ברחוב הגיא שהיו בהם 20 דירות בנות 2 – 3 חדרים. שנה לאחר מכן בנה שכונה בת 39 דירות ליד "מאה שערים" וקרא לה על שמו "שערי משה" אם כי תושבי העיר קראו לה "בתי ויטנברג". כן קנה אדמה באזור שנקרא "כרם" (ליד שנלר) עליו הוקמו כמה שכונות. נוסף על כך קנה אדמה ליד שכונת הבוכרים להרחבת השכונה.
הרב יהודה לייב דיסקין קנה חצר גדולה עבור בית היתומים שלו. הוא שילם את חובותיו מלבד 1000 נפוליאון שלא הצליח להשיג והיה צפוי להאסר בגלל זה. ויטנברג נחלץ לעזרתו ותרם את הסכום המבוקש.
כשמלאו לויטנברג 70 שנה חששו בירושלים שחלק מעזבונו (25%) יגיע לידי השלטונות התורכיים כי זה היה החוק כלפי מי שאין לו יורש. כדי למנוע זאת אפשר היה להוריש את הונו ל"הקדש" ואז כל הכסף יגיע לידיים יהודיות. בעיה נוספת היתה שהוא נישא בגיל מבוגר לאלמנה צעירה והיו צריכים להתנות לפני החתונה שכספי הירושה לא יגיעו אליה אלא היא תקבל קצבה בלבד. את הונו הקדיש אם כן למוסדות צדקה וחסד בירושלים.
להרחבה על האיש אפשר להכנס לאתר "אהבת ירושלים" לדף בנושא "ר' משה ויטנברג ומפעליו בירושלים".
