מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"
כמידי שנה מגיעים צליינים לירושלים לקראת חג הפסחא, ובשבת, ערב החג, נערך חג האור בירושלים. לטכס העיקרי שנערך בכנסית הקבר מגיעים אלפי מאמינים, ובמהלך הטכס נכנסים הפטריארך היווני אורתודוכסי ונציג הארמנים אל האדיקולה (היכל הקבר) ובידם לפיד כבוי. האדיקולה נאטמת, ובדרך ניסית הלפיד של הפטריארך נדלק וממנו הלפיד של הנציג הארמני, ואז שליח נשלח אל הפטריארך הארמני להדליק את הלפיד שלו. בידי האנשים הצובאים על האדיקולה ועל הכנסיה 33 נרות באגודה אחת, כמנין שני חיי ישו. הפטריארך והשליח הארמני מוציאים את האש מתוך האדיקולה דרך חורים מיוחדים בקירות שלה, וכל הנרות שמסביב נדלקים כאילו בבת אחת .
במאה ה – 19 רצו הצליינים להביא את האש הקדושה מהטכס בירושלים אל כנסיותיהם ברחבי רוסיה, והבעיה היתה איך לשמר את האש במשך זמן כה רב ובתלאות הדרך. הפתרון כמו שנראה בתמונות היא מעין קופסא שרוח לא משפיעה על האש שבתוכה, אבל אויר נכנס אליה.
הרעיון של ה"אקווריומים" לחנוכה הוא אותו רעיון, בין אם יש השפעה הדדית או לא. בשנים האחרונות רואים בירושלים עשרות "אקווריומים" כאלה שמאפשרים להדליק נרות מחוץ לבית ולהעצים בצורה כזו את פרסום הנס.
בעקבות הרעיון התחילו בשנים האחרונות סיורים של רבים הבאים לראות שלל אורות מרהיבים מחוץ לבתים, ולתרום בכך לרעיון המרכזי של החג והוא פרסום הנס.
יצאתי לשכונות רחביה ושערי חסד הירושלמיות, כדי לפרסם את הנס דרך האינטרנט.
