מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "עדות ובתי כנסת בירושלים"
בית כנסת אוהל יצחק
כדי להגיע לבית הכנסת אוהל יצחק נצא מרחבת שער יפו ונרד ברחוב דוד ובהמשכו רחוב השלשלת עד שנגיע לשלט המפנה אותנו שמאלה לכוון הכותל המערבי. (לא להתבלבל!!!!! כמה מטרים לפניו ישנו שלט המפנה ימינה לכוון הכותל. יש לעבור על פני השלט הזה ומספר מטרים אחריו נמצאת הפניה הרצויה שמאלה.) נפנה בפניה לעיל ונרד במדרגות כ – 20 מטר ובית הכנסת יהיה לפנינו במעלה מספר מדרגות.
אין ספק שבית הכנסת הזה הוא אחד המפוארים בעיר העתיקה.
בשנת תרכ"ב (1862) נוסד כולל "שומרי החומות" שהוא הכולל של יהדות הונגריה.
חמש שנים מאוחר יותר בשנת תרכ"ז (1867) נרכש אתר בית הכנסת ממשפחת קילאדי המוסלמית, ובשנת תרל"ה (1875) הוקמה במקום ישיבת "אור המאיר". בישיבה זו למדו כל לילה "משמורים", משמרת אחת מתפילת ערבית ועד חצות ומשמרת שניה מחצות ועד לתפילת שחרית, כלומר הלימוד לא פסק 24 שעות ביממה.
בשנת תרנ"א (1891) הוקמו לצד הישיבה שני בתי כנסת : "בית יצחק" לחסידים בקומה תחתונה, ו"אוהל יצחק" לפרושים, בקומה עליונה. יצחק הוא התורם הגדול של הכולל – יצחק רצדורפר, שהקים גם את שכונת "בתי הונגרים".
במקום הוקם גם מקוה טהרה.
בניית בית הכנסת נמשכה 13 שנים והסתיימה רק בשנת תרס"ד (1904).
האגדה מספרת שכאשר עמדו להשלים את הבניין על ידי בניית כיפתו התברר שהבניין יאפיל על בניין כיפת הסלע , דבר שהמוסלמים לא הרשו. אבל היה עוד חוק שאמר שאם השלימו את הגג אי אפשר להרוס אותו, ולכן יצקו את הגג בלילה אחד ובבוקר הכיפה היתה לעובדה מוגמרת.
במאורעות 1921 עברו תלמידי הישיבה לבתי הונגרים
בתקופת המאורעות (1929) ניטש המקום כמו גם נכסים יהודיים אחרים ברובע המוסלמי והבניין הושכר לערבים ריהוט בית הכנסת הועבר אז לבית כנסת קהל יראים שבמאה שערים.
אחרי מלחמת השחרור הירדנים שלטו בעיר העתיקה והבניין ניזוק מאוד. מי שהגיע לאתר בית הכנסת לפני שיקומו גילה שני קירות שלמים בלבד, שהזכירו במעומעם את בית הכנסת ששכן במקום.
בשנת 1993 נרכש המקום על ידי קרן בראשותו של אירווינג מוסקוביץ, ובשנת 2008 תם שיקום בית הכנסת "אוהל יצחק" תוך הקפדה על שיחזור מדויק של המבנה המקורי.
בשטר הקניין נאמר שכאשר יבוא המשיח יחזור הנכס לידי כולל שומרי החומות.
