מתוך: "סיורים בירושלים"
ההר מזוהה עם הר המוריה עליו עקד אברהם את בנו.
כאן היה גורן ארונה היבוסי, אותו קנה דוד ועליו בנה שלמה את בית המקדש הראשון.
נבוכדנצר מלך בבל הרס את בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס.
הבית השני הוקם על ידי שבי ציון ובראשם זרובבל בן שאלתיאל – נצר לבית דוד, ויהושע בן יהוצדק הכהן.
הורדוס [(4-) – (37-)] בנה מקדש מפואר יותר, הרחיב את הרחבה ופאר את המתחם כולו.
בשנת 70 לספירה החריבו הרומאים את בית המקדש והקימו על הרחבה מקדש פגני ליופיטר.
בתקופה הביזנטית היה ההר מוזנח לפי נבואתו של ישו.
בתקופה המוסלמית נוקה הר הבית והוקם עליו מסגד עץ. הר הבית זוהה כמקום ממנו עלה מוחמד לשמים במסע הלילה. נבנו שני מבנים:
1. כיפת הסלע – להאדרת סלע השתיה שממנו עלה מוחמד השמימה, ושם עקד אברהם את ישמעאל.
2. מסגד אל אקצא – מטרת מסע הלילה ומסגד התפילה בציבור על ההר.
למרגלות ההר נבנו ארמונות על ידי האומיים. ארמונות אלו נהרסו ברעידות אדמה במהלך התקופה המוסלמית.
בתקופה הצלבנית המסגדים הפכו למוסדות נוצריים:
מסגד כיפת הסלע הפך ל"טמפלום דומיני" – מקדש האדון, ומסגד אל אקצא הפך ל"טמפלוס סלומוניס" – מקדש שלמה. המבנה שימש בתחילת התקופה הצלבנית למגורי המלך ואחר כך למגורי האבירים הטמפלרים.
בתקופות האיובית, הממלוכית והעותומאנית הר הבית שמר על קדושתו המוסלמית כאשר סימני הנצרות מן התקופה הצלבנית הוסרו.
בתקופות אלו נוספו להר מבנים קטנים וסימליים וכן שופצו המסגדים, החומות והשערים.
בתקופה הירדנית הוחלפה כיפת העופרת הכבדה על "כיפת הסלע" בכיפה עשויה מאלומיניום מוזהב ואחר כך בשנות ה – 90 אף צופתה בזהב ממש.
הסיור מקיף את התקופות השונות ודן במסורות הקשורות למקום, הן היהודיות והן של דתות אחרות. כן נכיר את המבנים השונים על הר הבית, הן מבחינה פונקציונלית והן מבחינה אדריכלית.
יש מי שלא עולה להר מסיבות דתיות. ההמלצה שלנו היא להתיעץ ברב שגם יאמר לנו איך להתכונן לעליה.
להרחבה על הסיור בהר הבית יש להקיש כאן
