בתי מונקטש

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "שכונות בירושלים"

 

בתי מונקטש

 

באזור ה"נחלאות" בין הרחובות "מסילת ישרים ", "הנצי"ב ו"שומרון" ליד בתי ראנד נמצאת שכונה קטנה הנקראת שכונת בתי מונקטש, שכן היא הוקמה ע"י חסידים יוצאי העיירה מונקטש שבהונגריה (היום אוקראינה).

את כולל "מונקטש ועשרה גלילות" ייסד הרב צבי הירש שפירא שחי בין השנים 1850 – 1913 והוא היה לנשיאו.
כאשר נפטר ר' צבי הירש שפירא עלה על כסאו בנו ר' חיים אליעזר שפירא והוא יזם את ייסוד שכונת "בתי מונקטש" .
השטח נרכש בשנת 1914, אבל בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבניה החלה רק בשנת 1930. בשנה זו הגיע לארץ האדמו"ר חיים אלעזר שפירא כדי לפגוש את ה"סבא קדישא" הוא הרב שלמה אליעזר אלפנדרי שגר בשכונת "רוחמה", ויחד איתו , הוא קיווה, יוכלו להביא את המשיח. על המפגש כתב הסופר חיים באר בספרו "עת הזמיר":
"ביום הרביעי לשהייתה של פמליית האדמו"ר בירושלים הגיעה הנסיעה לשיאה. בלילה ההוא אור לפסח שני, חג הגאולה ממצרים,לאחר תפילת ערבית, נכנס הרבי אל חדרו של החכם אלפנדרי שבשכונת רוחמה. הישיש צהוב הפנים היה מוטל על מיטתו והעלה עשן, ואף כיבד את אורחו בסיגריה. הרבי התיישב סמוך למיטתו וביקש להשאירם לבדם, כי ברצונם להתעלס באהבים, בחינת סוד ה' ליראיו. הנוכחים שיצאו באי רצון, הקשיבו מן החלונות ומן החרכים, לשיחה רבת המתיחות,שבה ביקש מנהיגם של קנאי הונגריה, השוטם את הציונות , לכפות על חכם הספרדים, שיכריז על סביאת הגואל…"

 

 

בסך הכל ניבנו בשכונה שלשה בתים ובהם 8 דירות ובית כנסת "בית מדרש תפארת צבי" על שם האדמו"ר צבי הירש שפירא. במרכז השכונה כעין רחבה האופיינית לבנייה מהתקופה העותומאנית. היום הרחבה הזו היא רשות הרבים.
הדירות נבנו קטנות וצנועות ובהם חדר מבוא הפתוח למטבח ושירותים ושני חדרי שינה. ברבות השנים הרחיבו בעלי הדירות את דירותיהם.
האדמו"ר נחשב לקיצוני בדעותיו הדתיות וכמתנגד גדול לציונות קבע תקנות מחייבות לחסידיו בשכונה ומחוצה לה, כדי לחזק את השכונה הקטנה הן מבחינה פיזית והן מבחינה רוחנית. את התקנות כינס לספר תקנות.
והרי מספר דוגמאות לסעיפים מתוך ספר התקנות: (מתוך "ירושלים שכונות סביב לה – בנימין קלוגר):
ה' – כל בני הכולל (אפילו הדרים בריחוק מקום בעיר העתיקה קדישא) זקנים וגם נערים מחוייבים לבוא בימות החול על כל פנים פעם בשבוע להתפלל בבית המדרש הלזה תפילה אחת…… וגם בשבת קודש על כל פנים פעם אחת בכל משך 2 חדשים, חוק ולא יעבור. (בגלל מיעוט הגרים בשכונה).
ו' – להרחיק בהרחקה יתרה מכל דבר שבקדושה אותם השולחים את בניהם או בנותיהם לבתי ספר שאינם על פי החינוך הישן הנהוג מאבותינו .
ז – לדקדק שהמתפללים בבית המדרש תמיד בקביעות יהיו מצויינים במלבושיהם ובצלם ה' על פניהם (היינו שלא לגלח זקנם כלל, אפילו במספריים ושלא לגדל בלורית) ומתנהגים על פי רוח ישראל סבא.
ח – בעזרת נשים תהיה השגחה על ידי נשים כשרות שלא יבואו לתוכה במלבושי פריצות ושקץ, ובפרט בשערות ראשן חס ושלום, אפילו רק כלדהו מן הצד וגם בפיאה נכרית הדומה לשיער – לא יראה ולא ימצא.
ט – להתאסף בבית המדרש לעשות בציבור שעודה שלישית בשבת קודש…. דרך החסידות המורשה מרבנו אור ישראל הבעל שם טוב.