מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "שכונות בירושלים"
שכונת רוממה
במרכז שכונת רוממה ניצבת אנדרטה המציינת את כיבוש ירושלים על ידי אלנבי וחייליו (באתר מאמר "האנדרטה בכיכר אלנבי"). סביב המצבה הוקמה בתחילת שנות ה – 20 של המאה ה – 20 שכונה יהודית בשם רוממה. השם בא לה מגובהה הטופוגרפי (829 מעל פני הים) וכן מן הפסוק:
"יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל"(תהילים י"ח ט"ז).
היוזם היה עורך דין בשם יום טוב המון שנולד למשפחה ספרדית מכובדת מאיסטנבול. הוא למד משפטים בעיר הולדתו ועלה ארצה בשנת 1909 כעורך דין מדופלם. כשנה לאחר עליתו מונה לשופט בבית המשפט בירושלים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלה לטורקיה וחזר עם הכיבוש הבריטי. כאשר חזר התחיל לעבוד כעורך דין שהתמחה בחוק התורכי ובנושא קרקעות.
במסגרת עבודתו נקרא לפשר בסכסוך קרקעות בין אנשי הכפרים ליפתא ושייח' באדר בתום התהליך בו הצליח להתקרב את אנשי הכפרים הצליח לרכוש חלק מאדמת המריבה שעליה הוקמה שכונת רוממה.
לצורך הבניה היה צריך רישיון אותו השיגו מהממשל הבריטי.
חלוקת הקרקעות נעשתה , לפי גירסה אחת בביתו של יום טוב המון ולפי גרסה שניה בביתו של הראשון לציון הרב יעקב מאיר.
היתה זו כנראה השכונה הראשונה שנבנתה בתקופת המנדט.
מכיון שהיתה זו בניה פרטית לא הוקצה שטח למבני ציבור או גינות. בתכנון היו אמורים להיבנות 24 בתים אבל במציאות נבנו רק 13. הבתים הראשונים נבנו כבר בשנת 1921 והאחרונים בשנת 1924.
הבתים נבנו בסגנון אקלקטי עם מרכיבים קלסיים ומזכירים יותר את הבניה בשכונות הערביות, שלא כמו בשכונות היהודיות שהוקמו באותה תקופה כמו רחביה, בית הכרם, תלפיות וכד' שם נבנו הרבה בתים בסגנון הבין לאומי. שכונות אלה נקראו שכונות גנים וזה היה גם האופי שלהן. המתכנן שלהן היה ריכרד קאופמן, ומעניין שרחוב על שמו נמצא דווקא בשכונת רוממה (רחוב האדריכל) למרות שהוא לא היה מעורב בבניין השכונה או הבתים שלה.
במשך השנים התחלפו הדיירים בבתים, על חלק מהם בנו קומות עליונות שלא בסגנון הבתים המנדטוריים וכל האזור כולו נבנה והתמלא.
בתי השכונה
בית דוד חזן: כיכר אלנבי 2.
דוד חזן היה בתחילה מורה ואחר כך היה מחשובי הסוחרים לחומרי בניין בירושלים.
בית נוסבאום: רחוב האור 4 פינת רחוב המון 2 (ליד בית חזן)
הבית נבנה (לפי בן אריה) על ידי משפחות גלזנר ועדן כאשר משפחת גלזנר גרה בקומה ראשונה עם משפחת טייטלבאום ומשפחת עדן גרה בקומה שניה.
משפחת נוסבאום עלתה ארצה בשנת 1933 מגרמניה. יצחק נוסבאום היה בנקאי חרדי מחסידי הרב חיים זוננפלד.
בית יוסף חכמישווילי (בית עלית): רחוב האור 1 פינת רחוב אריאל 1
יוסף חכמישווילי סוחר בן העדה הגורזית, נציג הספרדים ואגודת ישראל במועצת העיר בשנים 1934 – 1938. לימים שימש הבית כבית הבראה לעובדי בית חרושת לשוקולד "עלית".
בית הרב יהודה לייב מיימון (פישמן): רחוב אריאל 3
הרב מיימון עמד בראש המזרחי, ממייסדי הרבנות הראשית, חבר הנהלת הסוכנות, מייסד מוסד הרב קוק, מחותמי מגילת העצמאות ועד 1951 כיהן כשר הדתות.
בית הרב אבוקציר: רחוב אריאל 6
הרב אבוקציר לא היה בונה הבית. הוא היה אב בית הדין התורני באלכסנדריה ונשיא כבוד של הקהילה המוגרבית בירושלים. רק עם פרישתו עלה ארצה בשנת 1927 וגר בבית הזה ברוממה, ויש אומרים שהקהילה באלכסנדריה היא זו שרכשה עבורו את הבית הזה. בשנת 1936 היה הרב חבר מועצת הרבנות הראשית. בבית הזה גם פעל בית כנסת, בתחילה במרתף ואחר כך בקומה העליונה. בית כנסת זה פעל בבית עד שנות ה – 60.
בית אדולף שטרן: רחוב אריאל 8
כאן פעל בית הבראה של דר' אדולף שטרן וכנראה גם הוא גר בבית.
פרופ' יהושע בן אריה מעלה השערה שבונה הבית הוא יצחק יהודה . בת למשפחה זו התחתנה עם יהושע ילין מבוני נחלת שבעה ובנם הוא המורה דוד ילין.
על הבית כתובת המציינת את האדריכל (A.BALOG) ושנת הבניה (1923), וכנראה הבית הסמוך – בית הרב אבוקציר, הדומה לו מאד נבנה על ידי אותו אדריכל. (את האדריכל הזה פגשנו גם כבונה בית נוסבאום).
בית עו"ד אהרון מני: רחוב הצבי 2
אהרן מני בן למשפחה חברונית ידועה היה עורך דין שהתמחה בעיקר בעסקי קרקעות. הוא גר בבית תקופה קצרה בלבד.
בית אמדורסקי: רחוב הצבי 4
ירחמיאל אמדורסקי היה בעל בית מלון ששכן ברחבת שער יפו. שמו היה "צנטרל הוטל" (מלון מרכזי). שמו של המלון השוכן באותו בניין היום – פטרה. את עסקי המלונאות שלו התחיל בשנת 1891 וברחבת שער יפו. הוא שכן עד 1927 ומשם עבר לרחוב דוד. בשנת 1930 העתיק המלון את מקומו לרחוב בן יהודה.
בעשרים ושתים לפברואר שנת 1948 החנו הערבים מכונית תופת למרגלות המלון ובפצוץ הוא נהרס. בפיצוץ זה נהרגו ברחוב בן יהודה 52 בני אדם.
בית חפץ: רחוב הצבי 6
הבית במקור היה בן קומה אחת והקומה השניה נוספה בשנות ה – 90. בתקופת המנדט שכנה בבית גם תחנת גפירים ששמרה על השכונה המבודדת.
בית המון: רחוב המון: פינת רחוב האדריכל
זהו ביתו של יזם השכונה עורך הדין יום טוב המון. את הבית תכנן האדריכל הערבי ספירו חורי שתכנן בתים רבים בעיר וגם בתים ערבים באזור. בירושלים יש עוד בית שעליו פירמידה קטומה ושמו בית פראג'י ברחוב אוסישקין
בשכונה עוד שני מבנים בולטים מאד:
1. שכון הרבנים שנבנה בשנת 1950 ברחוב תורה מציון לטובת רבנים פליטי שואה
2. מגדל מים ובריכה שנבנו בשנות ה – שלושים כדי לספק מים לעיר ירושלים (במפה המנדטורית לעיל מצד ימין למעלה).
