מתוך: "דפי עזר ללימוד ירושלים"
.
הפרנציסקנים בירושלים בתקופה הממלוכית והעותומנית
התקופה הממלוכית
1335 – קנית שטח בהר ציון מידי הממלוכים.
1336-1342 – עוצב הסנוקולום ונבנה מנזר בדרומו.
1342 – האפיפיור מינה את הפרנציסקנים כשומרי המקומות הקדושים.
1345 – הוחזרו חלק מאדמות ההר למוסלמים.
1353 – הנזירים פתחו בית הארחה בהר.
1365 – הנזירים גורשו כיון שפטר ה-1 מלך קפריסין תקף את אלכסנדריה.
1370 – נזירים (אחרים) נאחזו בהר שנית.
1394 – שוקם קבר דוד בתרומת מלך קסטיליה.
1422 – הנזירים הוגלו לקהיר בגלל שוד מוסלמים בידי שודדי ים נוצרים.
1429 – גזירת הים נגזרה על היהודים בגלל נסיונם לנשל את הנוצרים מההר
תחילת שנות ה-30 – הנזירים חזרו להר ושיקמו את הקפלות.
1438 – הנזירים הוגלו לקהיר אבל חזרו בהתערבות מלך חבש.
1448 – הקפלות שוקמו אבל נבנו תוספות חריגות.
1451 – קבר דוד הופקע, נהרסה קפלת הדורמציון והתוספות, פוזרו עצמות
הנזירים שנקברו בהר.
1464 – שוקמה קפלת רוח הקודש.
1467 – הנזירים הוגלו לקהיר בגלל פעילות נגד המוסלמים בים התיכון.
1468 – הסולטן קאית ביי החרים את קפלות רוח הקודש וחדר הסעודה
האחרונה וחיבל בהם.
1489 – הפרנציסקנים הוציאו צו נגד השליטה המוסלמית בהר בעזרת
השפעה בחצר הקהירית.
1490 – בית משפט מוסלמי ציווה להרוס את התוספות וקפלת הדורמציון.
1491 – נהרסה קפלת הדורמציון, והנזירים נשארו רק עם המנזר.
1510 – נאסרו נזירים בגלל שצי הוספיטלרי תקף צי ממלוכי.
.
התקופה העותומאנית
1522 – הנזירים הורשו להתפלל בחדר הסעודה האחרונה.
1524 – קבר דוד והסנוקולום הופקעו.
1549 – הוצא צו בהשפעת קנאים הקובע שהר ציון הינו הקדש מוסלמי.
1551 – הנזירים סולקו ממנזרם ונשארה רק אחיזה בצפון האתר.
1561 – הנזירים סולקו סופית מההר והעבירו את מרכזם למנזר סנט
סלוואדור ברובע הנוצרי.
.
באתר הסבר על הסמל הפרנציסקני