מדריך טיולים בירושלים – רפי כפיר מדריך טיולים בירושלים – רפי כפיר
  • דף הבית
  • רפי כפיר וממליצים
  • סיורים בירושלים
    • הצעות לסיורים בירושלים
    • סיורים פרטיים חוויתיים בירושלים
    • מדריך למבלה ולמסייר בירושלים
    • פינות חמד בירושלים
  • סיורים עצמאיים
  • לימודי ירושלים
    • לימודי ירושלים – כללי
    • קורסים בירושלים
    • הרצאות בירושלים
  • מאמרים ירושלמיים
  • זכרונות אנשי ירושלים
  • דפי עזר ללימוד ירושלים
  • ירושלים בתמונות וסרטונים
    • מצלמה מסיירת בירושלים
    • סרטי אהבת ירושלים
  • English
  • יצירת קשר
  • דף הבית
  • רפי כפיר וממליצים
  • סיורים בירושלים
    • הצעות לסיורים בירושלים
    • סיורים פרטיים חוויתיים בירושלים
    • מדריך למבלה ולמסייר בירושלים
    • פינות חמד בירושלים
  • סיורים עצמאיים
  • לימודי ירושלים
    • לימודי ירושלים – כללי
    • קורסים בירושלים
    • הרצאות בירושלים
  • מאמרים ירושלמיים
  • זכרונות אנשי ירושלים
  • דפי עזר ללימוד ירושלים
  • ירושלים בתמונות וסרטונים
    • מצלמה מסיירת בירושלים
    • סרטי אהבת ירושלים
  • English
  • יצירת קשר
מדריך טיולים בירושלים – רפי כפיר
  • דף הבית
  • רפי כפיר וממליצים
  • סיורים בירושלים
    • הצעות לסיורים בירושלים
    • סיורים פרטיים חוויתיים בירושלים
    • מדריך למבלה ולמסייר בירושלים
    • פינות חמד בירושלים
  • סיורים עצמאיים
  • לימודי ירושלים
    • לימודי ירושלים – כללי
    • קורסים בירושלים
    • הרצאות בירושלים
  • מאמרים ירושלמיים
  • זכרונות אנשי ירושלים
  • דפי עזר ללימוד ירושלים
  • ירושלים בתמונות וסרטונים
    • מצלמה מסיירת בירושלים
    • סרטי אהבת ירושלים
  • English
  • יצירת קשר
  • דף הבית
  • רפי כפיר וממליצים
  • סיורים בירושלים
    • הצעות לסיורים בירושלים
    • סיורים פרטיים חוויתיים בירושלים
    • מדריך למבלה ולמסייר בירושלים
    • פינות חמד בירושלים
  • סיורים עצמאיים
  • לימודי ירושלים
    • לימודי ירושלים – כללי
    • קורסים בירושלים
    • הרצאות בירושלים
  • מאמרים ירושלמיים
  • זכרונות אנשי ירושלים
  • דפי עזר ללימוד ירושלים
  • ירושלים בתמונות וסרטונים
    • מצלמה מסיירת בירושלים
    • סרטי אהבת ירושלים
  • English
  • יצירת קשר

מושגים באדריכלות

דף הבית » מושגים באדריכלות

.

 מתוך: "דפי עזר ללימוד ירושלים"

.

סגנון ביזנטי – סגנון מהתקופה הביזנטית.  בדרך כלל מבנה רבוע בעל כיפה או כיפות. אופיני לו קשתות מעוגלות ושורות עמודים בעלות כותרות שיש בגילוף עשיר. דוגמא: כנסית סנט ג'והן, ביכ"נ החורבה ותפארת ישראל.

סגנון גותי – סגנון אירופאי החל מאמצע המאה ה – 12, בעיקר עבור כנסיות קטדרלות ומנזרים. מתאפיין בבניה חדה צרה וגבוהה.  בירושלים יש סגנון ניאו-גותי שמאפיניו חצר כניסה קידמית (אטריום), מגדל שער כניסה, מגדל פעמונים מרובע שבפינותיו מגדלונים, חלונות תחרה, תומכות, מעקות משוננים ומרזבי אבן מסוגננים. דוגמא: כנסית המשיח, קטדרלת סנט ג'ורג', סנט אטיין.

סגנון רומנסקי – סגנון אירופאי החל מהמאה ה – 9 מתאפיין בבניה מסיבית באבן, קשתות מעוגלות, קמרונות צולבים, קמרונות חביתיים, פיסול עשיר, פתחי כניסה מרשימים המעוצבים במתכונת של סידרת עמודונים וקמרונות נסוגים. דוגמא: כנסית הקבר וכנסית סנט אנה. ניאו רומנסקי – כנסית הגואל.

סגנון רנסנסי – תחילתו במאה ה – 15 באיטליה והוא סגנון המשתמש הרבה במרכיבים קלאסיים. מאופין בסימטריה קשתות וגמלונים והדגשת הקו האופקי לעומת הקו האנכי בגותיקה. דוגמא: רטיסבון, הארמון הבוכרי, ארמון סרגיי.

סגנון הבארוק – סגנון אירופאי תחילתו במאה – 17. מאופיין בבינינים סימטריים עם עיטורים כבדים בקנה מידה גדול, פרטים בולטים ועיטורים מסולסלים. דוגמא: בנין מרכזי ב"שנלר" העמודים בפינות ביה"ח הצרפתי, מגדלי נוטרדאם דה פראנס, המגדל המרכזי בחצר סרגיי, המזרקה בשוק אבטימוס.

סגנון הבין לאומי – סגנון מוביל במאה ה – 20 , שיאו בשנות ה – 30. עקרונותיו: ביטול הקישוטיות,

פונקציונליזם, כלומר הפונקציה שמתבטאת בצרכים קובעת את הצורה. הסגנון אסימטרי,  מתאים לכל מקום ולכל האנשים ולכן נקרא "בין לאומי". סגנון נקי ופשוט בעל קוים ישרים.

סגנון באוהאוס – בית ספר לעיצוב שתלמידיו היו בין ראשי המפתחים את הסגנון הבין לאומי.

סגנון אר – דקו (arts decoratifs ) סגנון אומנותי עיצובי ע"ש תערוכה בין לאומית שנערכה בפריז בשנת 1925. הסגנון קלאסי  הנוטה לסימטריה ולקוים וזויות ישרים. מתאים לחמרים חדשים כמו: פלסטיק, בטון, זכוכית, ברזל. מאפיינים אותו יסודות צורניים כמו קו זורם, קו מדורג, וזיג זג. העיטורים בדרך כלל חוזרים על עצמם.

סגנון אר – נובו ( art-nouveau, בגרמנית- יוגנדשטיל (jugendstil)  –  סגנון משלהי המאה ה – 19 מאופין בנטיה חזקה לאסימטריה, עושר קישוטים, קוים מתפתלים וזורמים ושימוש נרחב בצורות מהטבע, בעיקר מעולם הצומח. הסגנון קיים מעט בבניני רווחה ערביים מתקופת המנדט.

סגנון ניאו קלאסי – החיאה של הסגנונות היוני והרומי בשלהי המאה ה – 18 ותחילת המאה ה – 19.

סגנון מודרני – סגנון מתחילת המאה ה – 20 שמאופין בדחית סגנונות קודמים שעסקו בחזות המבנה וקישוטו, בניה פשוטה ללא קישוטים, גאומטריה  פשוטה וברורה ופונקציונאליזם. דוגמה: הקונסוליה הצרפתית, חלקים מבנין ג'נרלי.

סגנון פוסט-מודרני – תחילתו בשנות ה – 60 של המאה ה – 20.  הסגנון גורס שילוב טכנולוגיות מתקדמות  ופרשנות חדשה ודקורטיבית לרעיונות מסורתיים.

סגנון אקלקטי – לקטנות, כלומר סגנון אדריכלי המשלב אלמנטים מסגנונות שונים

אבלק – בניה באבנים בגוונים שונים.

אבן ראשה – האבן שבמרכז הקשת.

אומנה – עמוד חזק ומסיבי בבנין לתמיכה בדרך כלל מרובע.

אטריום – במקור חצר פנימית בבית רומי. גם חצר בחזית קדמית של כנסיות.

אפסיס – גומחה בקיר המזרחי בכנסיה.

אפריז – רצועת אבן אפקית ובה עיטורי תבליט מתחת לכרכוב הגג.

ארקדה – (סטיו) מעבר מקורה או קמרון הנתמך בעמודים נלקח מהמלה arch – קשת.

ארקר – מרפסת (מאבן או עץ) סגורה בולטת, נפוץ בעיר העתיקה, מאפשרת לראות מבלי להיראות.

באלוסטר – מעקה מרפסת או גג עשוי רצף עמודונים. דוגמא: בתים יהודיים ברוממה.

גגון צל – גגונים מעל לחלונות ומרפסות בעיקר פינתיים נגד גשם ושמש, נפוץ בסגנון הבינלאומי.

גמלון – משולש עליון בחזית הבנין.

ח'אטשקאר – צלב אבן ארמני המשמש כלוח הקדש או כאבן זיכרון. הצלב מסוגנן ומסמל את עץ החיים.

ח'אמי – אבן לא מעובדת

חלון זוגי – שני חלונות וביניהם עמוד אבן מפריד, נפוץ בירושלים באדריכלות המסורתית.

חלון פס (רצועה) – חלון אופקי צר לאורך קטע ארוך בחזית מודגש ע"י מסגרת או גג בטון. ס. בין לאומי.

חלון שושנה – חלון עגול עשוי תחרה נמצא בחזית נפוץ בכנסיות גותיות ורומנסקיות. דוגמא: כ. הגואל.

חלון שיש מחורר – חלון עשוי שיש מנוקב ובנקבים זכוכית צבעונית. דוגמא: ביכ"נ ספרדים.

חלון תחרה – חלון עם עיטורי אבן מגולפים (גותי וניאו גותי) דוגמא: כנסית המשיח.

טאקה – חלון אורור עליון

טנבור (תוף) – מבנה מעוגל או מצולע בעל חלונות שעליו יושבת הכיפה. דוגמא: כיפת הסלע.

כותרת – החלק העליון בעמוד אבן או שיש בדרך כלל מעוצבת ומסוגננת.

כותרת דורית – כותרת פשוטה ומרובעת.  לקוחה מהאדריכלות הקלאסית.

כותרת יונית – כותרת בצורה חלזונית משני צידיה.  לקוחה מהאדריכלות הקלאסית.

כותרת סל – מעוצבת כרשת קלועה ונפוצה באדריכלות הביזנטית.

כותרת קורינתית – מעוצבת בעזרת עלי אקנטוס (קוציץ). לקוחה מהאדריכלות הקלאסית.

כיזן – צינורות חרס להקלת עומס בבנית קמרונות, בבנית מעקות לגגות מעניקים פרטיות ואיורור.

כריות קשת – הקשת בנויה מכריות, נפוץ בבניה הצלבנית והטרום צלבנית מקורו כנראה מזרחי.

כרכוב – (קרניז) אלמנט קישוטי בחלקה העליון של חזית מבנה או מעל פתח מרכזי.

ליוואן – חדר מרכזי שממנו יוצאים חדרים נוספים. נפוץ בבניה הערבית.

לנטרנה – מגדלון מוקף חלונות בקצה הכיפה המחדיר אור פנימה. דוגמא: הכנסיה הרוסית.

מוקרנס (נטיפים) – עיטור מאבן או גבס בצורת נטיפים, נפוץ בבניה הממלוכית.

מושרביה – סבכת עץ בבית המוסלמי המכסה את החלונות.

מחראב – גומחת תפילה בקיר המסגד הפונה לכעבה במכה.

מיזי אחמר – אבן אדמדמה טובה לסיתות במיוחד לטובזה.

מיזי חילו – אבן לבנה עם גידים צהובים, נוחה לעיבוד ואטומה למים.

מיזי יהודי – אבן קשה ודחוסה (קשה כערפו של יהודי).

מיזי מלכי – אבן מלכותית רכה ולבנה נוחה מאד לעיבוד.

מנבר – במת דרשן מוגבהת במסגדים.

סטוקו – עיטור ע"י טיח מכוייר דוגמא: עיטורי כיפת הסלע, עיטורים בבית המידות ברובע ההרודיאני.

נארי – אבן רכה וקלה חדירה למים ולכן משמשת בעיקר קירות פנימיים.

עיבוד אבן טובזה – עיבוד גס ובולט בצורת בטן.

עיבוד אבן מוטבה – עיבוד האבן העדין ביותר.

עיבוד אבן מוסמסם – עיבוד אבן עדין (יותר מתלטיש ופחות ממוטבה)

עיבוד אבן תלטיש – עיבוד אבן בחספוס בינוני.

ערבסק – תשליבים עיטוריים גיאומטריים וצמחיים.

פורטיקו – מבואת כניסה מקורה על עמודים. דוגמא: אל-אקצא.

פטיו – חצר פנימית קטנה.

פילאסטר – חלק מקיר המעוצב כעמוד לקישוט.

פרסקו – ציור על קיר כאשר הצבע מעורב בטיח הלח.

קונכייה – עיטור בצורת קונכייה נפוץ בפתחי כניסה למבנים ממלוכים.

קונסולה – עיטור אבן בולט מהקיר, בדרך כלל בצורת S . דוגמא: בנין מלון רון בכיכר ציון.

קלויסטר – חצר המוקפת ארקדה. דוגמא: כנסית הגואל, חצר קבר דוד.

קמרון – תקרה קשתית

קמרון חבית – קמרון גלילי בצורת חצי חבית. נפוץ בבניה הצלבנית.

קמרון צולב – קמרון הנוצר מהצלבת שני קמרונות.

קשת מקילה – קשת מעל משקוף או חלון זוגי המסיתה את העומס לצדדים.

רוזטה – עיטור המזכיר את פרח הורד.

רילסים – קורות ברזל בדוגמת פסי רכבת. נפוץ בתקרות ומרפסות לאחר 1892 (בוא הרכבת לירושלים).

שימוש משני – שימוש חוזר בחמרי בניה שנלקחו ממבנים מן העבר.

שמש עולה – עיטור בסגנון אר-דקו מופיע בשערי בתים בגאולה מקור ברוך ובבנין העיריה הישן.

תא לחימה (משיקולי) – תא לחימה בולט המאפשר שפיכת שמן רותח. נמצאים מעל לשערי העיר העתיקה.

תומכה דואה – תומכה קשתית לתמיכה במבנה בניצב לקירות. סגנון גותי דוגמא: סנט אטיין.

תורבה – מבנה קבורה הנפוץ באדריכלות הממלוכית.

תימורה – דגם קישוטי הנראה כעלה התמר.  מקורו באדריכלות ההלניסטית.

https://www.jerusalem-love.co.il/wp-content/uploads/2017/09/rafi-kfir-studio-final.mp4



מאמרים משודרים

מאמרים משודרים

נייד: 052-3508440

דוא"ל: kfir100@bezeqint.net

וובסל קידום שיווק פירסום באינטרנט | פתרונות דיגיטל | כל הזכויות שמורות לוובסל | קידום אתרים פיתוח אתרים | הקמת אתרים | אחסון אתרים
 
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס