מתוך: "סיורים בירושלים" > "פינות חמד בירושלים"
בשכונת שערי חסד פינת הרחובות אליעזר הקליר וחתם סופר עומד בית אבן פשוט שבו גרה המשוררת זלדה ולו היא מקדישה גם שיר.
זלדה נולדה למשפחה מיוחסת מחסידות חב"ד והיא בת דודתו של הרבי מלובביץ.
בגיל 11 עלתה ארצה עם הוריה, למדה בבית "שפיצר" ואחר כך בסימינר למורות "מזרחי". היא היתה מורה, ועמוס עוז בספרו "ספור על אהבה וחושך" מזכיר את מורתו האהובה "מורה זלדה".
התחתנה עם חיים אריה מישקובסקי – שלמד בישיבת "חברון" ועבד כפקיד ורואה חשבון. זלדה גרה עם בעלה ברחוב צפניה בשכונת "כרם אברהם". בשנת 1970 נפטר ואז עברה לרחוב הקליר בשכונת שערי חסד. זלדה נפטרה בשנת 1984.
את ביתה היא מזכירה בשיר ואף מזכירה את שני הברושים והרוח ביניהם דרכם היתה משקיפה מהגזוזטרה שלה. הבית והברושים עומדים שם גם היום.
בקומה שניה (זלדה)
כאשר מסתורין הלילה
מחשיך מחלוני
חדרי איננו מבקש תשובה
מן החושך
איננו שואל כאותם היכלות
מה למעלה ומה למטה.
תחומו: כלי, נשימותי, צעדי,
ומכתב יקר לי בארונו.
חדרי לא ישאל את הזריחות
ואת השקיעות
מאין ולאן,
די לו
שהשמש מביאה טס של זהב
והירח טס של כסף
(דבר לא ישאל אפילו אמות)
והלא פתח לו אל הגזוזטרה
שממנה אביט למרחקים
דרך הרוח שבין הברושים
(על יד ניצנים ובשמים שמחים)
בעיר מלוכה חדרי
במקום שעצים ואבנים יענו אמן
כאשר אבקש מן הבורא
שמחת הפרי המתוק
ששמו שלום,
קיץ מאיר בלי בלהות.
