מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
שמות משפחה (על פי "שלשה עולמות" – חיים המבורגר)
בדרך כלל לא השתמשו בשמות משפחה (אפילו אם היה שם כזה) אלא קראו לאדם: על שם המקום ממנו בא, מלאכתו או עסקו, על שם אביו, אימו או אשתו אם היו מפורסמים, או לפעמים על שם אבי אביו או אבי אמו ואפילו על שם אבי אבי אביו.
המבורגר מביא את הספור הבא:
מדובר ביתום מאב ומאם שעלה מחו"ל בהיותו ילד, יחד עם סבתא שלו. בירושלים הוא גדל בבית סבתו עד שנשא אשה. שמו היה שמואל ובשם המשפחה קראו לו על שם הסבתא כלומר ביידיש "שמואל די בבס" או בעברית "שמואל של הסבתא". לימים נפטר ובנו הבכור היה אמור ליסוע לחו"ל בתור נציג של איזשהו מוסד. הוא אמור היה להוציא דרכון אבל בדרכון צריך להופיע שם משפחה ו – "די בבס" זה לא בדיוק שם משפחה, זה כעין כינוי. כדי להחליט על שם משפחתו חיפשו בתוך הניירות שהיו שייכים לאביו עד שבאחד הניירות הקרועים מצאו את שמו של סביו – ר' משה בן חיים ומזה עשו שם משפחה – רמב"ח – ר' משה בן חיים בראשי תבות.
ספור אחר (לא של המבורגר) הוא ספורה של משפחת אביחיל שלה מאפיה מאד מפורסמת בשכונת זכרון משה בירושלים. מייסד המאפיה בשנת 1932 היה ניסן אביחיל. השם הוא לא מקורי. סבא של ניסן היה איתמר זליקובסקי והוא היה עיתונאי. הוא חתם על המאמרים שלו בשם העת "אביחיל" שהוא ראשי תיבות של "איתמר בן חיים יליד ליפס". ניסן לקח את השם הזה והפך אותו לשם המשפחה עד היום הזה.
