מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
מנהגים נגד עין רעה בלידה והמילה (על פי "שלשה עולמות" – חיים המבורגר)
המילדת לאחר לידה של זכר לקחה אוד עשן וציירה קו שחור מסביב לחדר מעל המיטה כדי שהשדים והרוחות לא יוכלו להיכנס מתחת לקו הזה. כן היו קונים ממוכרי ספרים ותשמישי קדושה ניירות מיוחדים עליהם היה מודפס "שמירה להילד והיולדת" ומתחת לזה שמות מלאכים וציורים מיוחדים. את הניירות האלה היו מדביקים על פתח הבית, על חלונות החדר, על מצח היולדת ומצח הילד סגולה נגד שדים ורוח רעה. בעדות ספרד המוהל היה דואג לניירות האלה, וכאשר בא האב אל המוהל לבקש את הניירות היה זה סימן שמוהל זה ימול את הילד.
ערב המילה בא המוהל והניח את האזמל תחת מראשותיו של הילד לסגולה.
אשה שבאה וראתה את הילוד שהוא יפה ובריא אמרה: "בלי עין רעה" ורקקה שלש פעמים ואמרה שהילד "שחור" ואם היא לא אמרה את זה ביציאתה הושיטו מאחוריה כף יד פתוחה ואמרו: "חמסה בעינק" או "חמישה בעיניך" כלומר עין רעה תהיה אצלך.
מיום שהילד נולד ועד לברית כל ערב מגיע מלמד תינוקות שהאב בחר עם תלמידיו וקוראים קריאת שמע, המלאך הגואל ועוד ליד מיטת היולדת. לאחר מכן מקבלים הילדים ממתקים והמלמד מקבל את שכרו.
בכל לילה עד יום המילה ישבו שני אנשים בבית היולדת ולמדו עד חצות שלא תבאנה נשים כשפניות לחטוף את הילד. לאחר חצות כבר קרא הגבר ואז כבר אין כשפים שולטים והאנשים יכולים ללכת לביתם. הלילה שלפני הברית היה ליל שימורים ובו למדו 10 אנשים כל הלילה בבית היולדת. אצל הספרדים היתה חגיגה גדולה עם מבקרים רבים וכלי נגינה ומנורות דולקות אותם הביאו לבית היולדת וכשהבית התמלא עשן לא פתחו חלונות כי אז יכנסו השדים.
כל שמונת הימים עד לברית הילד היה במיטת אמו שתשגיח עליו משדים וכשפים. רק אחרי הברית שמים את הילוד בעריסתו.
לאחר שהילד נגמל אמו לוקחת צבע שחור ושמה על המצח והלחיים שיראה שחור כנגד עין רעה.
