מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
ביקור הנדיב הידוע בירושלים (על פי "ירושלים של תמול” – דוד ילין)
הביקור היה בסוף ינואר 1899. את פניו של הברון אדמונד דה רוטשילד המכונה הנדיב הידוע קיבלו הרבנים הראשיים וראשי העדות בתחנת הרכבת. זה לא ביקורו הראשון בירושלים שכן הוא ביקר בה 12 שנים קודם ביקור זה. ואכן הוא השתנה במהלך הזמן. שערו וזקנו הלבינו, גוו נהיה כפוף, בגדיו היו פשוטים, על ראשו חבש כובע לבן ומעל בגדיו היתה אדרת לבנה. אחרי קבלת הפנים נסע עם משמר כבוד למלונו – מלון קמיניץ . ביקורו היה קצר ובו ביקר את הקונסול הצרפתי, הפחה, בית החולים רוטשילד בחסות אחיו (ברחוב הנביאים), הרבנים הראשיים, הכותל והר הזיתים. משם נסע לתחנת הרכבת וחזר ליפו.
עניי ירושלים שידעו על ביקורו חיכו לו במלון ובדרכים בהם נסע והגישו לו מכתבי עזרה. הברון לא קרא את המכתבים אלא קרע והשליך אותם. הם זכרו את ביקורו בירושלים 12 שנים קודם וגם אז קיבל מכתבי בקשה ואף נענה להם ולכן חשבו שכך יהיה גם הפעם אבל כנראה שנמאס לו.