מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
הקמת בית היתומים האשכנזי בירושלים ( על פי "מזכרונות איש ירושלים" – אפרים כהן רייס)
בשנות ה – 70 של המאה ה – 19 נוצרה יוזמה של גורמים יהודיים מגרמניה להקים בית יתומים אשכנזי בירושלים. המילה "אשכנזי" מתכוונת שהמוסד אשכנזי (גרמני) ולאו דוקא הילדים. מיד התארגנה מחאה של קנאי ירושלים שכן המוסד היה אמור להכשיר את הילדים לחיי מעשה. כדי לא להתעמת עם קנאי ירושלים הוקם בית היתומים בבית הספר "מקוה ישראל" ובסך הכל היו בו 4 תלמידים כולם ספרדים. מנהל בית הספר היה ווילהלם הרצברג שהיה איש רוח אבל פחות איש מעשה והוא לקח על עצמו להגיע לירושלים ולהקים שם את בית היתומים שלו. בשנת 1880 עבר לירושלים ושכר דירה לו ולארבעת היתומים. בין הראשונים שרצו למסור את ילדיהם למוסד היה שואב המים מבית הכנסת "החורבה" שאשתו נפטרה והשאירה לו שני ילדים אותם רצה למסור להרצברג. אבל הקנאים החליטו לתקוף אותו, קרעו את ספריו והביאו אותו לפני הרב מבריסק ושם באיומים הכריחו אותו לקחת את ילדיו בחזרה. ניסיון שני להכניס למוסד שני ילדים יתומים אשכנזים הסתיים בזה שקנאים הגיעו באישון הלילה לביתו של הרצברג ו"גנבו" את הילדים האלה משם. הרצברג נשאר איפה עם 4 ילדים ספרדים בלבד. אבל המוסד בכל זאת התפתח ובדין וחשבון משנת 1884 מודיע הרצברג שיש לו כבר 14 חניכים ואחדים מהם כבר החלו ללמוד מלאכה. בסוף שנות ה – 80 התאחד בית היתומים עם בית הספר "למל" שגם הוא סבל מידם הקשה של הקנאים ואיחוד זה היה פריצת דרך משמעותית לביסוסו של בית היתומים.
מיקומו של בית היתומים היה ברחוב הרב קוק מול "בית דוד" בבניין שנקרא לימים "בית הספר לבנים" היום הבניין לא קיים ורק נשאר השלט של בית הספר לבנים על בניין רב קומות שהוקם במקומו.
