מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
הכתרת הרב יעקב שאול אלישר ל"חכם באשי" ( על פי "מזכרונות איש ירושלים" – אפרים כהן רייס)
החכם באשי (ראש החכמים) היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית. (התואר הוא תורכי לעומת ה"ראשון לציון" שהוא תואר יהודי.)
האירוע היה בשנת 1892. למעשה הרב אלישר היה אמור למלא את מקומו של ה"חכם באשי" שנפטר, הרב אברהם אשכנזי עוד בשנת 1880 מאחר והיה הרוח החיה בכל עניני העדה עוד בחייו של הרב אשכנזי, אבל הוא וויתר ופינה את המקום לחכם רפאל פניז'ל זקן חבר החכמים של ירושלים. הוא המתין לתפקיד 12 שנה שכן החכם פניז'ל האריך ימים ונפטר בן 98.
שליח מיוחד, אחד הקוואסים (שומרי הראש) של הרבנות מקושטא (איסטנבול) הביא את הפירמן (הצו המלכותי – הוא כתב המינוי) לירושלים וגם הביא אות כבוד מטעם השולטן. הרב אלישר הלך עם מכובדי העדה לבית המושל כשבראש התהלוכה שלשה קוואסים. (שניים מקומיים ואחד מקושטא). כשהגיעו לשם קרא מזכיר הפחה את הפירמן ולאחר מכן היו ברכות. בצאתם מבית הפחה דיגלו אנשי צבא את נישקם לכבודו והמון עם ליווה אותו בדרכו לביתו. בעלי בתי הקפה שפכו קפה לרגליו – אות הערצה וכבוד. הטכס היהודי היה בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי ובו השתתפו גם הרבנים האשכנזים ומורי ותלמידי בית ספר "למל". במהלך הטכס הולבש הרב בגלימתו החדשה (כמו היום) ואז הוא ברך "שהחיינו". תלמידי בית הספר שרו את הפסוק "ישא ברכה מאת ה'" שכן כינויו של הרב היה "יש"א ברכה", "יש"א – ראשי תיבות שמו – יעקב שאול אלישר" ואז הרב נשא נאום שכולו עברית כיוון שהרבנים האשכנזים ותלמידי בית הספר לא הבינו לדינו.
