מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
התזמורת הצבאית התורכית (על פי "דרך שופט בירושלים" – גד פרומקין)
מקום משכנה של התזמורת הצבאית התורכית היה באזור הקישלה ומי שעבר ברחוב יכול היה לשמוע את אימוני הנגינה של הנגנים שהתאמנו שם. אימונים אלה היו למעשה רעש וההמולה ללא כל סדר ומשטר של כלי נשיפה גדולים עשויים נחושת. רק מעטים מחברי התזמורת ידעו לקרוא תווים. הרפרטואר שלה היה דל והיא הופיעה בחצר הסראיה, ברחבה שמחוץ לקישלה ולפעמים גם בגן העיר הוא הגן שנמצא כיום ליד העיריה. פעם הגיע מנצח חדש לתזמורת והוא היה ידידו של אהרן ינובר – ("ארקע שפילר") שהיה הכליזמר הטוב ביותר בירושלים. הוא לימד אותו כמה ניגונים עממיים ובתוכם הגניב גם את "התקווה" מבלי שהתורכי ידע את חשיבותו של הניגון הזה ושהוא למעשה הימנון יהודי שחל איסור על השמעתו. התורכי נהג לנגן בגן העיר גם בשבתות דבר שלא מצא חן בעיני ה"נטורי כרטא" שכן הם חששו שהנוער היהודי שמגיע לשמוע את התזמורת יקנה גרעינים מהמוכרים הערבים ויהיה מזה חילול שבת. לפתע חדלה התזמורת להגיע לגן העיר כאשר לא ברור אם היה זה בגלל שהמנצח עזב את העיר או בגלל לחץ הרבנים.
