.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "עדות ובתי כנסת בירושלים"
.
בתי גורל
בירושלים היו שכונות נוספות חוץ מזו שבכפר השילוח.
ראשונה בשכונות אלו היא "משכנות התימנים" – (בתי גורל) שכונה קטנה זו מהוה חלק משכונת "משכנות ישראל" שליד שוק מחנה יהודה.
כאמור, השכונה הגדולה והמפורסמת של יהודי תימן היתה בכפר השילוח, אבל היו מבני העדה שהתנגדו להתישבות שם, בשל ריחוק המקום מישוב יהודי. יהודים אלה התישבו באהלים ליד שכונת משכנות ישראל. לעזרתם באו אז יוסף נבון ביי שתרם קרקע שהיתה שייכת לו, ור' מרדכי אדלר – בנו של ר' נתן אדלר רבה של לונדון, שגייס כספים עבור בנית הבתים. נבנו 13 בתים, מהם 12 למגורים, ובית אחד לבית כנסת. בית הכנסת נקרא בית כנסת "גורל", והוא נחשב לבית הכנסת התימני הראשון בירושלים. ובאשר לראשוניות, שכונה זו נבנתה באותו זמן בו נבנתה השכונה בכפר השילוח, והרי הן ביחד השכונות התימניות הראשונות בעיר. חנוכתן היתה בשנת תרמ"ה (1885).
בית הכנסת נקרא ה"גורל" ע"ש הגורל שקבע מי יגור בבתים לתקופה של שנתיים, שאחריהן נערך גורל נוסף.
בבית הכנסת פעלה ישיבה בשם "שלומינו", ע"ש המקובל – ר' שלום שרעבי, וגדול משוררי תימן – ר' שלום שבזי.
ומסכם ביטאון האסיף משנת תרמ"ז:
"שלשה עשר בתים נבנו מחוץ לעיר בפקודת הועד מלונדון עבור בתי תימן, וינתנו ע"פ גורל לשנים עשר מאחינו התימנים אשר פרנסתם היא מיגיע כפיים, והבית ה – י"ג נוסד לבית תפילה. והתימנים קיבלו עליהם לשמור את הבתים בטהרה ובנקיות…גם מחויבים המה אחר שנתיים ימים לצאת מהבתים, ואחרים יבואו במקומם."
שכונה שניה שנבנתה ע"י ועבור יהודי תימן היא "נחלת צבי" הממוקמת ליד "מאה שערים". יצחק שפירא בספרו "ירושלים מחוץ לחומה" מספר שהתארגנות האנשים היתה ב"מיידן" – איזור במזרח הרובע היהודי. איזור זה אוכלס ע"י תימנים שהתפרנסו מיגיע כפיהם, והם שיזמו את הקמת "נחלת צבי". שפירא יודע גם לנקוב בשם העסקן הראשי – סעדיה.
.
נחלת צבי
.
עיתון "הצבי" י"ב אב תרמ"ט מספר שבשנת 1888 הקימו התימנים אגודת בניה שריכזה את חסכונותיהם עבור הקמת השכונה. מכיון שחלק מהם עבד בביה"ס כי"ח, פנו אל מנהל בית הספר – ניסים בכר, שהתרשם עמוקות מרצינותם, מסירותם לרעיון, וממאמציהם לחסוך סכומי כסף קבועים כל שבוע, ופנה אל נדיבי ישראל בחוץ לארץ על מנת לגיס תרומות להלואה. הלואה זו תוחזר מתשלומי חברי האגודה, בתשלומים נוחים משך 15 שנה. הנודב העיקרי היה הברון הירש, ולכן השכונה נקראה על שמו – "נחלת צבי" (הירש בעברית הוא צבי). בשלב ראשון נבנו 30 דירות, ומאוחר יותר נבנו עוד 45 דירות. בשכונה היו 5 בתי כנסת, וכותב יצחק שפירא:
"הסיבה לריבוי זה היא, תמותת ילדים רבה ששררה בתקופה ההיא מפאת ליקויים סניטריים וחוסר עזרה רפואית, והאמידים שבהם בנו בתי כנסת לזכר בניהם הנעדרים, או לשם סגולה. לגורמי התמותה אפשר להוסיף עוד גורם חשוב והוא שינוי האקלים אצל העולים החדשים. הד בנית שכונה תימנית חדשה בירושלים הגיע עד מושבות בני ישראל בתימן, ועוררה אותם לעליה, ועליה פתאומית זו השפיעה על עולל וטף."
את מתפללי בית הכנסת מתאר יצחק שפירא:
"מה נעים בית הכנסת – חצי מרתף זה על שטיחיו הפשוטים והנקיים, ומה חביבים הם מתפלליו "חלוצי הנעל" (כי חולצים הם את נעליהם בכניסה לפי מנהגם). יהודים יקרים ואביונים אבל שמחים בחלקם. זרה להם העקמומיות הנפשית. ליבם טוב ופיהם אינו דובר שקרים, ואין להם בעולמם אלה בית הכנסת ודירתם הדלה."
על בתי השכונה כותב יצחק שפירא:
"סגנון הבניה היה תימני: אותם הרחובות, הפרוזדורים הצרים, ואותם הבתים עם סבך עליותיהם ומרתפיהם. ישנם עליות, קומות כביכול, העושות עליך רושם של שובכי יונים, ואינך משיג כיצד יכול בן אדם לגור ב"צינוק" כזה. אף על פי כן אם ביקרת בהם קשה עליך פרידתך. שמחת חיים שוררת שם, אין התאוננות על המצב הקיים, על שאלותיך יענו לך: "ירחם ה'".
ליד שכונת "נחלת צבי" קמה שכונה נוספת בשם "שערי פינה" בשנים 1888/9 . בשנים אלו התעסקו רבים בבנין ירושלים, מי לשם מסחר, ומי לשם מצוה, וכך הוקמה גם "שערי פינה". בשכונה זו היו 40 בתים שבאופן טבעי אוכלסו ברובם ע"י יהודים תימנים בשל קירבתה ל"נחלת צבי", אבל משך הזמן עזבו תושביה המקוריים את השכונה והיא הפכה לשכונה אשכנזית.
בין בוני השכונה אנחנו מוצאים את : ר' בצלאל לאפין, ר' מאיר שמעון ליבראכט, ר' אליהו גודאל ור' זאב ספיר, שיסדו "חברה לבנין בתים על פי תכנית". חברה זו נתנה אפשרות לכל אדם לרכוש לו בית ע"י תשלומים לשיעורין.
שכונה בתוך שכונה היא "בית סאלם" (שלום) שנבנתה גם היא בסוף המאה ה – 19 ע"י משפחה כפרית מתימן – משפחת אכלופי, בקצה שכונת "בית ישראל". חלק מהמשפחה גר שם עד היום והם מחזיקים במקום בית כנסת יפה ופעיל.
שכונה תימנית נוספת נבנתה בשנות ה – 20 של המאה ה – 20 מדרום לרח' בצלאל, ושמה "נחלת אחים". בשכונה אין כיום מנין תימני, ובית הכנסת המפואר במקום נמסר לקהילה אשכנזית של חב"ד.
כמובן שהעדה התימנית התערבה גם בשכונות קיימות, והדור הצעיר כבר נטמע בהן. וכותב יצחק שפירא:
"הדור הצעיר "התבולל" כבר. בית הספר וכדורגל ערבבו את התחומים והרסו את החיץ שבין עדה לעדה."