יד אבשלום ומערת יהושפט

.

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"

.

יד אבשלום וקבר יהושפט

 

וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב-לוֹ בְחַיָּו אֶת-מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק-הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין-לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל-שְׁמוֹ וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  (שמואל ב' י"ח י"ח)

המצבה מתוארכת לשלהי תקופת בית שני, למאה הראשונה לספירה, וברור שאין לה קשר עם אבשלום.

יוסף בן מתיתיהו מזכיר את יד אבשלום וכותב שהיא במרחק שני ריסים מירושלים (קדמוניות ז' 243).  יוסף בן מתיתיהו חי זמן קצר אחרי הקמת המצבה, ואין ספק שידע למי היא שייכת, ולכן לא קרא לה "יד אבשלום" כלומר בזמן יוסף בן מתיתיהו היתה מצבה נוספת ששמה היה "יד אבשלום".

גם במגילת הנחושת שנמצאה בקומראן, ומתוארכת למאה הראשונה לספירה, מוזכרת המצבה של יד אבשלום ולידה אוצר, וכך נכתב שם:

"תחת יד אבשלום מן הצד המערבי חפור אמות שתין עשרה… "

כלומר: אם תחפור ממערב ליד אבשלום לעומק של 12 אמות תמצא מטמון של 12 כיכרות.

גם כאן כנראה מדובר ב"יד אבשלום" אחר.

ראינו במאמר על עמק יהושפט שלמקום יש גם מסורות נוצריות המייחסות אותו למצבת קבורת : זכריה – אביו של יוחנן המטביל, שמעון הכוהן שפדה את ישו, יוסף – בעלה של מרים, יעקב אחיו של ישו ועוד….

בגניזה הקהירית במדריך לירושלים מוזכר "יד אבשלום" וקבר ארנן (האדם שמכר לדוד את הר המוריה).  תאור "יד אבשלום" במקור זה הוא לפי צורתו היום.  מקור זה מזכיר גם כנסיה של יעקב אחי ישו.

הנוסע היהודי בנימין מטודלה כתב (1170):

"ועולים מעמק יהושפט אל הר הזיתים, כי אין בין ירושלים והר הזיתים אלא עמק בלבד….. ושם מצבת יד אבשלום וקבר עוזיהו המלך".

הנוסע הנוצרי פליקס פברי כתב במאה ה – 15 על השלכת אבנים על המצבה, שכן אבשלום היה בן סורר ומורה שדינו סקילה:

" קיים מנהג, שכל הילדים העוברים ליד מצבה זו, בין אם הם ילדים יהודיים ובין אם הם ילדים סרציניים או נוצריים, מרימים אבנים מן הארץ ומשליכים אותן לעומת המצבה… אם יש למישהו בירושלים בן-סורר, הוא מוליכו לשם ומכריחו באיומים ובמלקות להשליך אבנים אל המצבה ולקלל את אבשלום, והוא מספר לבנו את פרשת-רשעותו ומותו של אבשלום… כתוצאה מזריקת אבנים זו בידי ילדים כה הרבה, נערמו ליד המצבה צרורי האבנים לערמות גדולות. ואילולא היו מסירים אותן משם מפעם לפעם, היה מקום זה מזמן רב מכוסה כולו באבנים."

וכתב הקראי שמואל בן דוד (1641):

ולפניה אבנים קטנות הרבה, ואמרו הישמעאלים: כל העובר משם משליך אבן אחת לסקלו מפני שמרד באביו דוד המלך עליו השלום"

שמואל בן דוד כתב על הישמעאלים, אבל אין ספק שגם יהודים עשו את זה.

האגדה מספרת שהיתה יד ממשית על המצבה (כעין חמסה), וכתב מנחם מנדל מקמיניץ בספרו "קורות העיתים" (1835):

"ובראש כתבנית יד ונקרא אבשלום, וכעת שהיה נפוליאון מלך צרפת  למלחמה בהר הזיתים שברו האצבעות ממנו על ידי הקאנאנען (תותחים)"  (נפוליאון לא הגיע לאזור אלא נעצר בעכו)

משה ריישר בספרו "שערי ירושלים" כתב (1875):

"ובהיות מלך נאפאלעאן שם, צוה לשבר את תבנית היד בקנאן ואמר מטעם זה – "יד שמרד באביו – תקצץ".

המבנה שגבהו הכולל 19.70 מ' מחולק לשני חלקים.  החלק התחתון חצוב בסלע ובנוי מגוש אחד – מונוליט.  החלק העליון בנוי.

בתחתית המבנה בסיס שמימדיו 7.5X7.5 מ'. בכל צלע שני פילסטרים (דמוי עמודים) ובפינות אומנות.  על האומנות והפילסטרים כותרות יוניות.

על העמודים קורות – ארכיטרב , מעל זה אפריז דורי מקושט המחולק ליחידות משנה הקרויות מטופות (תבליטי אבן) וטריגליפים (3 פסים).  המטופות כאן הן בליטות עגולות.  מעל האפריז יש כרכוב מצרי הבולט כלפי חוץ.

מעל הכרכוב נמצא החלק הבנוי של המצבה. בתחילה בצורה רבועה (אורך כל צלע 6 מ', גובה חלק זה 2 מ') ובקצה כרכוב.

מעל החלק הרבוע חלק גלילי שקוטרו כ – 6 מ' וגבהו 2.5 מ'. באמצע חלק זה כרכוב בולט וחלקו העליון כרכוב נוסף בצורת חבל.

מעל חלק זה חרוט שגובהו 6 מטרים. וקוטרו העליון 80 ס"מ.  סביב קטרו מקלעת חבל ומעליו פרח לוטוס.

בתוך המבנה פתח קבורה שהכניסה אליו מדרום.  בחדר מקום ל – 2 נקברים.  הפרצה למערב היא מאוחרת ונעשתה על ידי נזירים שגרו שם.

כל המבנה היה כנראה גם קבר וגם נפש (מצבה).  יכול להיות שהנפש שימשה גם לקברים שנכרו ליד המצבה הגדולה מבני אותה משפחה, כאשר האנשים החשובים (אב ואם המשפחה?) נקברו במבנה עצמו.

בשנת 2003 נמצאו כתובות יווניות ביזנטיות מעל הפתח לחדר הקבורה.  הכתובות מטושטשות ונראות רק בזוית מסוימת, בזמן מסוים, ובתאורה מסוימת.  הכתובות נמצאו תוך כדי עיון בתמונות מן האתר.  בכתובות נאמר:

1. "זהו קברו של זכריה קדוש מעונה כהן דת מאמין ביותר אבי יוחנן"
2. "שמעון הזקן אשר החזיק בידיו את שליח האלהים"

מערת יהושפט

 

"וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו" (מלכים א, כ"ב, נ"א)

מערת יהושפט נמצאת מאחורי יד אבשלום ומתוארכת גם היא למאה הראשונה לספירה.  יש האומרים שאולי הנפש של יד אבשלום מכוונת גם לקבורים במערת יהושפט, ולמעשה זו יחידת קבורה אחת.  השם יהושפט שניתן למערה מקורו כנראה ב"ארקולפוס" (670) שקרא ל"יד אבשלום" הסמוך "מגדל יהושפט".  במערה שמונה חדרי קבורה ובכניסה יש גמלון מעוטר המזכיר קישוט דומה ממערות הסנהדרין מאותה תקופה.