.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
הפטריארכיה הלטינית
הפטריארכיה הלטינית בירושלים מייצגת את הכנסיה הקתולית המערבית והיא כוללת בתוכה גם את ירדן וקפריסין. הנציגות הקתולית בארץ מונה שלשה גופים: הפטריארכיה הלטינית, המסדר הפרנציסקאני והמשלחת האפיפיורית.
היא נקראת לטינית כי בשפה זו הם התפללו בעבר. כיום עמים שונים משתמשים בשפות שונות.
הלטינים מוכרים בארץ כבר מהמאה הרביעית והירונימוס מאבות הכנסיה, שעמד בראש המנזר בבית לחם, תרגם את התנ"ך והברית החדשה ללטינית בין השנים 386 – 404. תרגום זה נקרא "וולגטה".
בשנת 1054 נפרדו הכנסיות האורתודוכסית והקתולית בגלל סיבות פרסונליות פוליטיות ותיאולוגיות. אין ספק שמעבר המרכז הרומי מרומא לקונסטנטינופול יצר שני מרכזים נוצריים עם מאבקי כוח ביניהם, מה גם שהקיסרים הביזנטיים התערבו בענייני הכנסיה למורת רוחם של מנהיגי הכנסיות וביחוד של האפיפיור.
זמן קצר לאחר מכן בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים וייסדו בה את הפטריארכיה הלטינית. בשנת 1187 כבש סלאח א דין את ירושלים ולכן הפטריארך הלטיני עבר לעכו ושם ישב עד אשר גורשו הצלבנים מהארץ בשנת 1291.
בשנת 1333 חזרו הלטינים לארץ בדמותם של הנזירים הפרנציסקאנים, ובשנת 1342 קיבלו את מינוי האפיפיורי כשומרי המקומות הקדושים, ונקראו "CUSTODIA TERRAE SANCTAE" כלומר "משמר הארץ הקדושה", כאשר בראשם עומד ה – CUSTOS. פעילותם העיקרית היתה בשמירה על המקומות הקדושים ובטיפול בצליינות.
המנזר שלהם היה ממוקם בהר ציון באתר חדר הסעודה האחרונה וקבר דוד. הם היו בעימות מתמיד עם היוונים האורתוכסים, ונעזרו בחסות צרפתית. בתקופה הממלוכית נטו להם השלטונות חסד יחסי, ובתקופות מסוימות אף קיבלו עדיפות על פני האורתודוכסים. הם התעמתו גם עם האוכלוסיה המקומית, וכאשר היו התנגשויות בין הממלוכים לגורמים קתולים, מצא ההמון עילה להיטפל אליהם, ולפעמים עשו זאת אף בחסות השלטונות. המוסלמים חמדו גם את אתר קבר דוד בו ישבו, וגם היהודים לטשו עיניים אליו. בתחילת המאה ה – 16 גורשו הפרנציסקאנים מהר ציון ועברו להתגורר במנזר סנט סלבדור, אותו קיבלו מהגיאורגים. כאשר קיבלו את המנזר הוא היה קטן, ובמשך השנים התפשט וכלל בתי מלאכה, בית ספר לנערים, בית ספר לנערות, בית דפוס, בית יתומים ואכסניה לעולי רגל. בשנת 1885 הוקמה באתר כנסיה מפוארת בתרומתו של קיסר אוסטרו – הונגריה פרנץ יוזף, ומגדל שעון שהגיע לגובהו הנוכחי בשנת 1932, כאשר נוספו לו עוד שתי קומות. בשנות ה – 40 של המאה ה – 19 נבנתה ליד המנזר אכסנית צליינים ונקראה כשם שאר האכסניות הפרנציסקניות – "קזה נובה" (בית חדש).
הפטריארכיה הלטינית חודשה בירושלים בשנת 1847 למורת רוחם של הפרנציסקאנים שעד כה היו אלה הם שייצגו את האינטרסים הקתולים. למעשה לא היה פטריארך לטיני בארץ משנת 1291, עת טבע הפטריארך האחרון – ניקולס, בעת ניסיון בריחה.
להקמת הפטריארכיה היו כמה סיבות כמו:
שאיפת הכנסיה הקתולית להקים בישופות בכל מקום וביחוד בירושלים.
תגובה לפעילות הפרוטסטנטית שהקימה בישופות בעיר בשנת 1841.
צרכי העדה הלטינית בארץ.
חולשת הפרנציסקאנים במגע עם האוכלוסיה המקומית.
בצר להם פנו הפרנציסקאנים לאוסטרו הונגרים שכן צרפת תמכה בהקמת הפטריארכיה וגם זה לא עזר להם והפטריארכיה הוקמה, כאשר לפטריארך מונה יוסף ולרגה שהגיע לירושלים בינואר 1848. הוא הקים 10 תחנות מסיון חדשות בארץ, הזמין מסדרי נזירים נוספים להאחז בארץ ובהם גם מסדרים נשים כמו "האחיות ציון" ו"האחיות סנט ג'וזף" שתרמו רבות בירושלים. כן ייסד סימינר לכמרים מקומיים והקים 8 קהילות לטיניות חדשות באזורי בית לחם, רמללה ושכם. הפטריארכים שבאו אחריו המשיכו את פעילותו והעדה הלטינית גדלה והתפתחה. הפטריארכיה והמסדרים שהוסיפו להגיע לארץ ניהלו מערכת של מוסדות חינוך וסעד. במלחמת השחרור ואחריה התפצלה העדה הלטינית שבתחום הפטריארכיה של ירושלים בין ישראל וירדן, והיא נפגעה, כתוצאה מכך, הן מבחינה מספרית של המאמינים והן מבחינת היקף פעילותה. רוב אנשי הקהילה הם ערבים שמתפללים בערבית לפי החלטת מועצת הוותיקן משנת 1975. החל משנת 1987 הפטריארכים הקתולים הם ממוצא ערבי.
מבנה הפטריארכיה הוקם בין השנים 1862-1872 על שטח שנקנה מידי היוונים האורתודוקסים. גולת הכותרת של המבנה הוא הקתדרלה, שנבנתה בסגנון נאו-גותי האופייני למאה ה-19. בקריפטה של הקתדרלה קבורים כל הפטריארכים הלטינים של ירושלים משנת 1847 (פרט לאחד).
בארץ קיימים למעלה מ – 20 מסדרי נזירים המונים כ – 500 נזירים ולמעלה מ – 40 מסדרי נשים לטיניים המונים למעלה מ – 1300 נזירות . מסדרים אלה כפופים לפטריארכיה הירושלמית ופועלים בשמה, אבל הם גם קשורים לבסיסי המסדרים שנמצאים בחו"ל ביחוד בעניני כספים ואדמיניסטרציה. המסדרים עוסקים ב – חינוך, תרבות, סעד ורפואה. כן הם עוסקים במחקר תיאולוגי וארכיאולוגי אירגון ואירוח צליינות ואירגון קהילתי. בין המסדרים הקתולים אפשר למצוא את : הדומיניקנים, בנדיקטים, האבות הלבנים, האחיות של סנט וינסנט דה פול, הישועים, הכרמליתים, הסליזיאנים, הקפוצ'ינים, הפרנציסקאנים, הפרנציקניות ועוד……
מעבר לפטריארכיה הלטינית ולמסדר הפרנציסקאנים יש גוף קתולי נוסף בארץ והוא המשלחת האפיפיורית המייצגת את הוותיקן. היא הוקמה במחצית השניה של המאה ה – 20 ובראשה עומד בישוף שהוא כעין שגריר בין הותיקן וישראל ובין הוותיקן והרשות הפלסטינית. מטה הנציגות נמצא על הר הזיתים בירושלים. משרד השגרירות נמצא במנזר פטרוס הקדוש ביפו.