בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"

 

בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים

 

הכוחות של חבר העמים הבריטי שנקראו "חיל המשלוח המצרי" הגנו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1915 – 1916 , על תעלת סואץ. אז פנו כוחות אלה במתקפה כלפי צפון. תחילה כבשו את סיני ואחר כך פנו לכוון ארץ ישראל וכבשו את :
באר שבע – 31/10/1917.
עזה – 7/11/1917.
צומת הרכבות סורק – 14/11/1917.
יפו – 16/11/1917.
ירושלים – 11/12/1917.
יריחו – סוף פברואר 1918.
בקרבות אלה נספו למעלה מ – 17,000 חיילים, מהם 7,200 שמקום קבורתם לא נודע.

בבית קברות זה טמונים 2539 חללים מארץ ישראל מהם:
2178 בריטים.
144 אוסטרלים.
34 ניו זילנדים.
51 דרום אפריקאים.
2 הודים.
41 הודו המערבית הבריטית.
16 גרמנים.
5 איטלקים.
3 תורכים.
65 לא מזוהים.
באנדרטת הזיכרון לחיילים שמקום קבורתם לא נודע הנמצאת בחזית בית הקברות, מונצחים:
3051 בריטים.
1 קנדי.
240 אוסטרלים.
60 ניוזילנדים.
3 דרום אפריקאים.
11 הודים.
מפעל ההנצחה הבריטי היה פרי יזמתו של אדם אחד – פאביאן וור – מורה מבוגר (45) במלחמת העולם הראשונה שהתנדב, למרות גילו, לצלב האדום והתמסר לרישום החללים שנקברו על ידי חבריהם, אירגון קברי אחים, סימון איזורי קבורה ועוד.
הפעולה התמסדה בעקבות מספר החללים הבריטים הרב שמנה למעלה ממיליון מתים שהיו מוטלים בניכר.
עוד בזמן המלחמה נקבע שהחללים יקברו במקום נפילתם ולא יובאו לאנגליה כדי שלא יופלו חללים ממשפחות עשירות משאר החללים.

ב-1917 הוקם גוף כללי הממונה על קבורת החללים והקמת בתי הקברות – הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (The Imperial War Graves Commission) (כיום: הוועדה של הקהילייה הבריטית לקברי מלחמה – Commonwealth War Graves Commission). הוועדה הייתה אחראית על הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות.
נקבעו חוקים לגבי אופי הקבורה הצבאית וביניהם:
המצבות יהיו בצורת לוח ולא צלב.
שיוויון מוחלט של המצבות ומקום הקבורה בין בעלי הדרגות והחיילים, כלומר דגש על כך שבמוות כולם שווים.
בשנת 1920 קיבלה הועדה האימפריאלית על עצמה את אירגון בתי הקברות בארץ ישראל. הם ריכזו את רוב הקברים באתרים שנקבעו (יש חיילים בודדים הקבורים גם בבתי קברות אחרים). בית הקברות בירושלים הושלם האחרון בשנת 1927.
בתי הקברות הבריטיים הגדולים בארץ הם : רמלה (הגדול), עזה, באר שבע, ירושלים (2 בתי קברות – השני לחיילים הודים בשכונת תלפיות) וחיפה.
מבנה בית הקברות בהר הצופים

מדרום לכניסה מצבת זיכרון לחללי אוסטרליה ועליה כתוב:
"לתפארת האל ולזכר השתתפותו של הכוח האוסטרלי האימפריאלי בסיני, בארץ ישראל ובסוריה, מצבה זו הוקמה על ידי הקהיליה של אוסטרליה".
חומת בית העלמין משמשת גם מצבת זיכרון לכל היחידות של חיל המשלוח האימפריאליסטי. עליה מצויים תגי היחידות וכן כתובת באנגלית, ערבית ועברית:
"חלקת השדה שעליה הוקם בית הקברות הלזה ניתנה במתנת עם מאת בני פלסטינה (א"י) להיות מקום מנוחת עולמים לחיילי ההסכמה שנפלו חללים במלחמת 1914 – 1918. יהי זכרם לברכה".

מתכנן בית הקברות היה האדריכל סיר ג'ון ג'יימס ברנט תחת ועדה מקומית בראשות הנציב העליון – הרברט סמואל ובפיקוח של סר פביאן וור.
עקרונות התיכנון נקבעו ואושרו על ידי הפרלמנט הבריטי (לכל בתי הקברות) והם:
המצבות תהיינה בעלי צורה אחידה.
יבנה מבנה מקורה שישמש כקפלה ומסתור מפגעי מזג האויר.

השטח יתוכנן כגן אנגלי עם משטחי דשא וצמחיה נמוכה.
במרכז השטח צלב הקורבן שהוא סמלם הדתי של רוב הנופלים.

בראש השטח אבן המלחמה בצורת מזבח שעלי כתוב:
"Their Name Liveth for Evermore" ("שמם יחיה לדור ודור"),

המצבות תהיינה זהות:
בראש המצבה תג היחידה.
על המצבה ירשמו דרגת החלל, תאריך נפילתו וגילו.
בדרך כלל יהיה על המצבה סמל דתו של החלל.
כל משפחה יכולה לכתוב כתובת אישית קצרה.

בתוך הקפלה נמצאות רשימות החללים שנפלו בארץ ישראל.
הקירות שמשני צידי הקפלה מהווים מצבת זיכרון לחיילים שמקום קבורתם לא נודע.
בראש הקפלה פיסלו של ג'ורג' הקדוש – פטרונה של בריטניה. ג'ורג' הקדוש צידד בנצרות מול הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס ושילם על כך בראשו (303 לספירה). האגדה מספרת שהוא הרג את הדרקון (השטן) והציל את הנסיכה (הכנסיה).
בבית הקברות בחלקה המערבית קברים של 24 חיילים יהודים ועליהם מגן דוד .

כן קבורים כאן גם חיילי אוייב – גרמנים, איטלקים ותורכים.

על המצבות האיטלקיות בעובי המצבה מהצד רואים את סמל הפאשיו – סמל הסמכות והלכידות של הפשיזם האיטלקי וסמל המפלגה הפשיסטית. הסמל לקוח מרומא העתיקה שם הוא נישא על ידי הליקטורים שהיו משרתי הציבור הרומי ותפקידם היה ללוות בעלי תפקידים ולספק להם שירותי הגנה.  בסמל רואים זרדים וגרזן כאשר הזרד כשהוא לבד הוא ישבר בקלות אבל באגודה הוא חזק..

מידי שנה בשבת הקרובה לתאריך ה – 11/11 שהוא יום כניעת הגרמנים ובעלי בריתם, בשעה 10:30 יש טכס בבית הקברות הזה להנצחת חיילי חבר העמים הבריטי.  מי שרוצה להגיע לטכס כדאי לוודא זאת כמה ימים לפני התאריך בטלפון 08/9221220. או בקונסוליה הבריטית בירושלים או בשגרירות הבריטית בתל אביב.